וכל אדם. מהו וכל, לרבות אפילו אותם שכתוב בהם (יחזקאל א׳:י׳) ודמות פניהם פני אדם עגר"ל אפילו מלאך. ועיין בתו"י יומא ל"ט ב' ד"ה נכנס הביאו ירושלמי זה. ומבואר עוד בירושלמי דדוקא אם מקיים מצות העבודה כתיקונה אסור לכל אדם להיות שם, ולא כשאינו עושה כתיקונה, עיי"ש עוד. וע' מש"כ בר"פ וירא בפ' והנה שלשה אנשים.
. (ירושלמי יומא פ"א ה"ה)
וכל אדם וגו'. יכול אפילו בעזרה, ת"ל באהל מועד, ואין לי אלא באהל מועד שבמדבר, שילה ובית עולמים מניין ת"ל לכפר בקודש, ואין לי אלא בשעת הקטרה, בשעת מתן דמים מניין ת"ל בבואו לכפר, ואין לי אלא בכניסתו, ביציאתו מניין, ת"ל עד צאתו עדועיין בגיטין נ"ד ב' שלמד מענין זה בכהן שאמר שפיגל את הקרבן נאמן, ואף דבעלמא קיי"ל אין אדם משים עצמו רשע אך בכהן ע"כ צ"ל שהאמינתו התורה, אחרי דאין שם איש עמו, ואם באנו לומר שאינו נאמן הלא לא יצוייר כלל דין פיגול בקרבנות יוהכ"פ, וזה לא יתכן, ובמסקנא ילפינן מזה לדעלמא, יעו"ש. ובפנ"י האריך הרבה בזה ולא ראיתי הכרח לדבריו.
. (יומא מ"ד א')
יכפר בעדו וגו'. איזו היא כפרה ששוה לו ולביתו ולאחיו הכהנים ולכל קהל ישראל, הוי אומר זה הקטרת הקטורת עהדאלו מתן דמים אין שוה בכולם, מפני שהפר מכפר עליו ועל הכהנים והשעיר מכפר על ישראל כפי שיתבאר לקמן בפרשה.
. (שם שם)
וכפר בעדו וגו'. תניא, וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל, כפרתו קודמת לכפרת ביתו, כפרת ביתו קודמת לכפרת אחיו הכהנים, וכפרת אחיו הכהנים קודמת לכפרת כל קהל ישראל עוטעם הקדמות כדי שיבא זכאי ויכפר על החייב, ולכן כשהוא מתכפר קודם נוח לו לכפר על זולתו. וע"ע מש"כ השייך לפסוק זה בפ' ויקרא ד' כ"א.
. (שם שם)