נשא עון. א"ר אבהו, הקב"ה אין לפניו שכחה, אבל בשביל ישראל כביכול נעשה שכחן, מנלן, דכתיב נשא עון, נושא עון אין כתיב כאן אלא נשא ידריש נשא מלשין נשיתי טובה (איכה ג׳:י״ז) במובן שכחה, ומפרש מעביר ראשון ראשון שמתחלה מעביר עון אחד ואינו מביאו בחשבון ועושה עצמו כביכול כאלו שכחו, וע"י כן כף הזכות מכריע. . (ירושלמי סנהדרין פ"י ה"א)
נשא עון. א"ר יוסי ב"ר חנינא, נשא עונות אין כתיב כאן אלא נשא עון, הקב"ה חוטף שטר אחד מן העבירות והזכיות מכריעות יאאיירי כשהעבירות והזכיות שוין, ור' יוסי ב"ר חנינא בעל המאמר הזה לשיטתיה בבבלי ר"ה י"ז א' כמש"כ לעיל אות ח'. . (שם שם)
עון ופשע וחטאה. תניא, עונות אלו הזדונות, פשעים אלו המרדים, חטאות אלו השגגות יבוכל המדות הללו מוסמכים בלשונות הפסוקים, עונות אלו הזדונות כמש"כ בפ' שלח והנפש אשר תעשה ביד רמה וגו' עונה בה, ופשעים אלו העושה ומכוין למרוד, וכמו (מ"א ג') מלך מואב פשע בי, כלומר מרד בי, וחטאות אלו השגגות כמש"כ בפ' ויקרא ונפש כי תחטא בשגגה. , אלא מהו שאמר משה נשא עון ופשע וחטאה יגר"ל דהול"ל נושא חטא עון ופשע דהוי מן הקל אל החמור, וכך מדת התשובה כמש"כ המג"א סי' תר"ז. , אמר משה לפני הקב"ה, רבש"ע, בשעה שישראל חוטאין לפניך ועושין תשובה עשה להם זדונות כשגגות ידפירש"י הכי קאמר נושא עון ופשע כתטא שוגג, עכ"ל, ומ"ש ועושין תשובה פשוט הוא דלא יתכן שיבקש לכפר על זדונות כשגגות ולפטור בלא תשובה. . (יומא ל"ו ב׳)
ונקה. תניא, ר' אלעזר אומר, אי אפשר לומר נקה שכבר נאמר לא ינקה, ואי אפשר לומר לא ינקה שכבר נאמר נקה, הא כיצד, מנקה הוא לשבים ואינו מנקה לאינם שבים טונראה דניחא ליה לדרוש כן ולא לפרש כפשוטו ונקה לא ינקה, יען דחשיב כאן מדות זכות, ואם נפרש כפשוטו שהוא אינו מנקה הרי זו מדה חובית ואין זה מענין ותכלית כל הקריאה הזאת שכולה לזכות. . (שם פ"ו א')