וימהר משה ויקד. מה ראה משה, א"ר חנינא ב"ר גמליאל, ארך אפים ראה טזורבנן ס"ל דמדת האמת ראה, והביאו ראיה בגמרא דהעיקר כרחב"ג ולכן קבענו דעתו לבד. ונראה באור כלל השאלה מה ראה דקשה ליה הלשון וימהר משה ויקד ארצה וישתחו, למה מיהר, דמשמע שלא היה יכול לחכות עד סיום הדברים אלא מיהר באמצע הדברים להשתחוות, ש"מ שהבין וראה לדעת מדה אחת מהקב"ה שנתפעל עליה ולא היה יכול להתאפק ומיהר והשתחוה תיכף, ועל זה שואל מה ראה, כלומר על איזה מדה מיהר להשתחוות, ואמר רחב"ג דהיא מדת ארך אפים ורבנן אמרי דהיא מדת אמת.
וי"ל בבאור טעם פלוגתתם במהות ההשתחויה אם היא מעין הודאה או תפלה, דרחב"ג ס"ל דהיא מעין הודאה, והיינו כיון שראה שהוא ארך אפים שמח שמדה הזאת תגן על ישראל, ועל זה השתחוה, ורבנן ס"ל דהיא מעין תפלה, והיינו שראה שהוא דן במדת האמת היה ירא שע"פ מדה זו יהיו נדונים לחובה מיהר להשתחוות ולהתפלל. .
(סנהדרין קי"א א׳)
וי"ל בבאור טעם פלוגתתם במהות ההשתחויה אם היא מעין הודאה או תפלה, דרחב"ג ס"ל דהיא מעין הודאה, והיינו כיון שראה שהוא ארך אפים שמח שמדה הזאת תגן על ישראל, ועל זה השתחוה, ורבנן ס"ל דהיא מעין תפלה, והיינו שראה שהוא דן במדת האמת היה ירא שע"פ מדה זו יהיו נדונים לחובה מיהר להשתחוות ולהתפלל. .
(סנהדרין קי"א א׳)