1וכי יפתה איש בתולה. בתולה ולא בעולה קסאי"ל הטעם בזה, לפי שאינו דומה פגמה של בתולה לפגמה של בעולה לחייב ע"ז בקנס. והנה אע"פ כי כפי דמשמע מסוגית הגמ' קאי עיקר דרשה זו אבתולה דגבי אונס (פ' תצא), בכ"ז לפי סדר ענין חבורנו קבענו דרשה זו גם כאן, יען כי אליבא דאמת גם כאן קיים דין דרשה זו והגמ' קבעה הדרשה באונס יען כי עמדה לדרוש כל לשון הפסוק ההוא יעו"ש. .
(כתובות ל"ח א׳)
2מהר ימהרנה לו לאשה. מדעתו ולא בעל כרחו קסבולא כמו גבי אונס דמחויב לישא אותה אפילו בעל כרחו. ונראה בטעם הדיוק כאן ובאונס דכאן תלה הכתוב את הנשואין בפעולתו, כמש"כ מהר ימהרנה, ושם באונס כתיב ולו תהיה לאשה, דמשמע תהיה בכל איפן שהוא, בין ברצונו בין בעל כרחו. ובטעם הסברא נראה דהתם קנסינן ליה ביותר משום שאנסה, משא"כ הכא שנתפתית. .
(כתובות מ׳ א׳)
3מהר ימהרנה לו לאשה. לומר שצריכה ממנו קדושין לדעת אביה קסגנראה דסמיך אסיום הענין אם מאן ימאן, ולא איירי בכלל שאביה יכול לעכב, דזה מפורש בפסוק הבא אם מאן ימאן אביה, אלא איירי אם פתה לשם קדושין ובא עליה לשם קדושין ואח"כ נתרצה אביה אין אומרים כיון דסוף דבר הלא נתרצה אביה די בקדושין הראשונים אלא צריכה עוד הפעם קדושין לדעת אביה. ונראה בטעם הדבר, משום דכיון דעיקר תלוי בדעת האב, א"כ הוי כאלו סתם קדושין שנתקדשה שלא לדעתה, דאין בקדושין אלה כלום, וצריכה קדושין אחרים. .
(קדושין מ"ו א׳)
4מהר ימהרנה לו לאשה. את שיש לו בה הויה, יצאה שפחה עובדת כוכבים שאין לו בה הויה אין לה קנסקסדכי כנודע אין קדושין תופסין בשפחה נכרית, כמבואר ריש פרשה זו. ואע"פ דבסמוך מרבינן קנס לחייבי לאוין וגם לחייבי כריתות דלכו"ע אין קדושין תופסין בהן, אך שאני התם, דרק להאיש הזה המפתה אין קדושין תופסין בהן, משא"כ לאיש אחר, אבל שפחה אין קדושין תופסין בה לכל אדם. כך מפרש בירושלמי. ולפי"ז נראה דיותר נכון לגרוס בירושלמי יצאה שפחה שאין בה הויה, ולא שאין לו בה הויה, יען דעיקר החידוש הוא זה שאין בה הויה לכל אדם, אבל אי משום דרק לו אין בה הויה, מאי שנא מחייבי כריתות, כמש"כ. והלשון שאין לו בה הויה אשיגרא דלישנא הוא מהלשון הרגיל בגמ' בכמה מקומות לענין חייבי לאוין וחייבי כריתות, ודו"ק. .
(ירושלמי כתובות פ"ג ה"א)
5לו לאישה. באישה הראויה לו, יצאה אלמנה לכה"ג, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל קסהלא איירי כאן לענין קנס, יען דלענין קנס מרבינן בסמוך דגם לאלו חייב, אלא איירי בכלל לענין לקחת אשה כזו מפותה לאשה, דהו"א אע"פ דבעלמא אסורות אלו, אך כאן כיון דנפגמו ונתגנו על הבריות ישאנה הוא, קמ"ל. וכהאי גונא דרשו במשנה כתובות ל"ט א' בענין אונס (פ' תצא) דכתיב שם ולו תהיה לאשה, נמצא בה דבר ערוה או שאינה ראויה לבא בישראל אינו רשאי לקיימה, שנאמר ולו תהיה לאשה באשה הראויה לו. .
(מכילתא)