את ארבעים היום וגו'. ת"ר, מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני ר"א והיה מאריך יותר מדאי, אמרו לו תלמידיו, רבינו, כמה ארכן הוא זה, אמר להם כלום מאריך יותר ממשה רבינו דכתיב ביה ואתנפל לפני ה' את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה יגוכנגד זה איתא בגמרא כאו שתלמיד אחד היה מקצר יותר מדאי, אמרו לו תלמידיו לר"א כמה קצרן הוא זה, אמר להם כלום קצרן הוא יותר ממשה רבינו שאמר אל נא רפא נא לה (ס"פ בהעלותך), ולא נתבאר בגמרא טעם יתרון הקצור והאריכות, ואנחנו בארנו זה בפסוק הנזכר בפ' בהעלותך יעו"ש.
. (ברכות ל"ד א')