ואתפלל וגו'. א"ר חנינא, כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם, מנ"ל, ממשה שנא' ואתפלל לה' וגו' וכתיב בתריה וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא ידסמיך אסוף הענין בפרשה הסמוכה (פ' י') ואנכי עמדתי בהר ארבעים יום וארבעים לילה וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא. ואינו מבואר מניין לו ענין דרשה זו בהחלט דאינה חוזרת ריקם, ונראה דמדייק הלשון גם בפעם ההיא, דהלשון גם משמע דהשמיעה היתה רק על צד החנינה והחסד, וזה היה רק מפני האריכות, ולולא זה לא היה נענה, ודו"ק.
. (שם ל"ב ב')