וכן היינו בעיניהם. מנא הוי ידעי – כי הוו מברי אבילי, תותי ארזי הוו מברי, וכי חזינהו סלקו יתבי באילנא, שמעי דאמרי קחזינן אינשי דדמו לקמצי באילנא כבנסמך על הדרשה הקודמת שבכל מקום שבאו המרגלים היה מת החשוב מהאמוריים, וכשהיו האמוריים חוזרין מקבר היו מברין להאבל תחת הארזים לנחמו, וכאשר ראום המרגלים והיו יראים לעמוד לפניהם סלקי באותן האילנות ושמעו את האמוריים מדברים ביניהם שראו אנשים באילנות דדמו לחגבים, והבינו מזה איך היו בעיניהם.
והנה מקודם לזה איתא בגמרא כאן אמר רב משרשיא, מרגלי שקרי הוו, בשלמא ונהי בעינינו כחגבים ניחא, אלא וכן היינו בעיניהם מנא הוו ידעו, ועל זה אמרו בגמרא ולא היא, משום כי הוו מברו אבילי וכו' וכמבואר בדרשה שלפנינו, ולא נתבאר למה דחקה הגמרא לאוקים שלא שקרו המרגלים, והלא אדרבה ראוי לתלות הקלקלה בהם, אחרי שבכלל הענין דברו שקר ותרמית, וי"ל דקשה להגמרא, אחרי דהמרגלים היו רוצים לאמת דבריהם ודבתם, א"כ איך אפשר שיגידו דבר שאפשר שיתפסו בדאים, שהרי השומעים יכולים לשאול להם מנא ידעו, ולכן מוקי שבדבר זה לא שקרו שהיה להם אמתלא לאמת דבריהם כמבואר. [שם שם]
והנה מקודם לזה איתא בגמרא כאן אמר רב משרשיא, מרגלי שקרי הוו, בשלמא ונהי בעינינו כחגבים ניחא, אלא וכן היינו בעיניהם מנא הוו ידעו, ועל זה אמרו בגמרא ולא היא, משום כי הוו מברו אבילי וכו' וכמבואר בדרשה שלפנינו, ולא נתבאר למה דחקה הגמרא לאוקים שלא שקרו המרגלים, והלא אדרבה ראוי לתלות הקלקלה בהם, אחרי שבכלל הענין דברו שקר ותרמית, וי"ל דקשה להגמרא, אחרי דהמרגלים היו רוצים לאמת דבריהם ודבתם, א"כ איך אפשר שיגידו דבר שאפשר שיתפסו בדאים, שהרי השומעים יכולים לשאול להם מנא ידעו, ולכן מוקי שבדבר זה לא שקרו שהיה להם אמתלא לאמת דבריהם כמבואר. [שם שם]