1ותשא כל העדה. תניא, א"ר יהודה בן פזי בשם רבי, הן נקרא ולא נבעת אמלשון בעתה ופחד, ור"ל האיך נקרא ולא תאחזנו פחד, כדמפרש. ויש גורסין ולא נבהת, בה'. והוא מלשון בזיון, כתרגום והחזיקה במבושיו – בבית בהתתיה, ור"ל האיך נקרא ולא נבוש, וכדמפרש.
, לטובה – אז ישיר משה ובני ישראל, לרעה – ותשא כל הערה את קולם ויבכו בר"ל ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף שרו ישראל אחר שעוררם משה בשירתו, ומעצמם לא נתעוררו, ולרעה במעשה מרגלים בכו מעצמם בלא מעורר.
.
(ירושלמי שקלים פ"א ה"א)
2ותשא כל העדה. כד אתו מרגלי אשכחינהו לישראל דעסקי בהלכות חלה וערלה, אמרו להם, לארץ אי אתם נכנסין ואתם עסוקין בהלכות חלה וערלה, מיד ותשא כל העדה את קולם ויבכו גואע"פ דפרשת חלה כתיב בסמוך בפרשה לאחר ענין מרגלים, י"ל דס"ל דבאמת נאמרה הפרשה קודם בואם של המרגלים מדרכם, והיינו בין הליכתם לביאתם, ומה שנסדרה לאחר כל ענין הפרשה דמרגלים הוא משום דלא רצתה התורה להפסיק בספור כל הענין, לכן גמרה מקודם כל ספור הענין ואח"כ חזרה להענין שעמדה בו מקודם דהיינו בפרשה חלה, והרבה פרשיות כאלה מסודרים באופן כזה.
וסמך לדבר זה אפשר להביא ממ"ד בילקוט לקמן בפרשה דחלה (פ' כ') תתנו לה', יכול ליוצאי מצרים מניין אף לדורות, ת"ל תתנו לדורותיכם, הרי דפרשה זו דחלה נאמרה ליוצאי מצרים לכשיבאו לארץ, ואצטריך רבוי לדורות, ואיס"ד דנאמרה הפרשה ההיא לאחר כל מעשה מרגלים, הלא במעשה זו נגזרה על יוצאי מצרים שלא יבאו לארץ כלל, אלא ע"כ כמש"כ דאותה פרשה דחלה נאמרה בין הליכתם ושיבתם של המרגלים, ודו"ק.
.
(ירושלמי תענית פ"ד ה"ה)
3ויבכו העם בלילה ההוא. אמר רבה א"ר יוחנן, אותו הלילה ליל תשעה באב היה, אמר להם הקב"ה, אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לבם בכיה לדורות דלא נתבאר טעם הדרשה, ובס' תורת חיים כתב דמדייק הלשון בלילה ההוא דמשמע הלילה הידוע, וממה הוא ידוע מקורות הימים הבאים, עכ"ל. אבל זה דוחק, ואמנם י"ל דמדייק הלשון ותשא כל העדה, והוא ע"פ מ"ש במ"ר איכה א' ס"פ כ"ג ותשא כתיב, חובא בישא אוזפיתון לדרא, כמ"ש כי תשה ברעך, והוא מלשון הלואה, ור"ל שבעון אותה בכיה הוקבעה בכיה לדורות בלילה ההוא על חורבן הבית הראשון והשני ועוד כמש"כ לעיל בפסוק כ"ה. –
ובגמרא כאן מפרש חשבון הזמן הזה בצמצום שאותו הלילה היה ליל תשעה באב, כי בפ' פקודי כתיב ויהי בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן, ואמר מר, שנה ראשונה עשה משה את המשכן, שניה הקימו ושלח מרגלים, ובפ' בהעלותך כתיב ויהי בשנה השנית בחודש השני בעשרים בחודש נעלה הענן מעל משכן העדות, ועוד כתיב שם ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים, ואמר ר' חמא ב"ר חנינא אותו היום סרו מאחרי ה' [שהתאוה האספסוף לבשר תאוה, יעו"ש], וכתיב שם עד חודש ימים וגו', דהו"ל כ"ב בסיון, וכתיב שם ותסגר מרים שבעת ימים דהו"ל כ"ט בסיון, וכתיב שלח לך אנשים ותניא בכ"ט בסיון שלחם וכתיב וישובו מקץ ארבעים יום ויעו"ש לפנינו בפסוק זה.
.
(תענית כ"ט א')