זה יתנו. א"ר יוחנן בן זכאי, כל כהן שאינו שוקל חוטא, שנאמר זה יתנו – י"ב שבטים יתנו כבע"ד רמז ואסמכתא לדבר ידוע ומקובל דרשו כן. ורגילים חז"ל לדרוש המלה זה כמבואר לפנינו בס"פ בא בפסוק בעבור זה עשה ה' לי, ולקמן בפסוק שמן משחת קודש יהיה זה לי. ועיקר הענין שבא לאפוקי מדעת בן בוכרי שהכהנים פטורים ממחצית השקל, משום דמכיון דמכסף השקלים באים קרבנות צבור, וצריך כל אחד למסור חלקו לצבור כדי שלא יהיה הקרבן קרבן יחיד, ובכהנים כיון שהוא עצמו המקריב יש חשש שמא לא ימסור יפה חלקו לצבור ויהיה קרבן צבור בא משל יחיד, ולכן ס"ל לבן בוכרי שהכהנים אין שוקלין כלל, ואשמעינן ר' יוחנן בן זכאי בדרשה זו דלא כן הוא אלא דגם כהן שוקל ולא חיישינן שמא לא ימסור יפה, דבודאי יודעים דינייהו. –
והנה בירושלמי פרק זה ה"ד איתא, ר' מאיר אומר, זה יתנו כמין מטבע של אש הראה הקב"ה למשה ואמר לו כזה יתנו, וס"ל לר"מ דכיון דקפיד הקב"ה והראה לו מטבע של אש ואמר לו כזה יתנו, היינו שלא יגרע לעולם מערך מחצית השקל שהיה בימי משה, לכן כל הנותן מחצית השקל לדורות צריך להוסיף מעט על המטבע כדי להכריע שיהיה שוה לשקל שהיה בימי משה [ונתינת מחצית השקל לדורות היא לתכלית קנין קרבנות, כפי שיתבאר], אבל לא קיי"ל כן, אלא שנותנין השקל כמו שהוא בערכו בכל דור ולא ס"ל דרשה זו דר"מ, ולכן השמטנוה, ובמנחות כ"ט א' חשיב הדברים שהראה לו הקב"ה למשה, והקשו התוס' למה לא חשיב המראה ממטבע מחצית השקל, יעו"ש, ולפי מש"כ ניחא מאד מה שלא חשבה, כיון דדעת יחידאה היא ולא קיי"ל כן, ודו"ק. –
ודע דלדעת הרמב"ם ורמב"ן חיוב שקלים מתחיל מבן י"ג שנה ויום אחד ככל מצות התורה, וס"ל דאע"פ דבפסוק כאן כתיב מבן עשרים אך זה כתיב בתרומת אדנים, משא"כ בפסוק הקודם דאיירי בתרומות הקרבנות ולא כתיב מבן עשרים חייב מבן י"ג, אבל הרע"ב פ"א מ"ג דשקלים ובעל החנוך ורוקח הגדול (סי' רל"ב) והגר"א בירושלמי שקלים פ"א ה"ג ס"ל דהחיוב הוא מבן עשרים ולמעלה כפשטות הכתוב מבן עשרים שנה דקאי על כל ענין פרשה זו, ולדעת הגר"א כן היא דעת הירושלמי, וחדוש על התוי"ט שהשיג על הרע"ב בזה ולא העיר שדעת כמה מן הראשונים כן הוא.
ויש להעיר נ"מ במחלוקת זו לדינא בזה"ז לפי מש"כ בשו"ת בשמים ראש המיוחס להרא"ש סי' פ"ט דנשים פטורות מתפלת המוספין, משום דכיון דתפלה זו עיקרה באה לזכר לקרבן מוסף, וקרבן זה נעשה ממעות שקלים, ומכיון דנשים לא נתחייבו בשקלים ואין להם חלק בקרבן מוסף לכן פטורים מהתפלה הבאה במקום קרבן זה, והובאו דבריו בחדושי ר"ע איגר לאו"ח סי' ק"ו, ולפי"ז לדעת הרע"ב והחנוך ורוקח והגר"א [ע"ד הירושלמי] דפחות מבן עשרים פטור ממחצית השקל, א"כ לפי הסברא הנ"ל אין להם חלק בקרבן מוסף וממילא פטורין מתפלת מוסף, ויתחייב מזה עוד לפי מה דקיי"ל כל הפטור מן הדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן, א"כ אין לאיש פחות מבן עשרים לעבור לפני התיבה בתפלת המוספין להוציא את הצבור, והוא דבר חדש ונפלא מאוד, וצ"ע רב. .
(ירושלמי שקלים פ"ו ה"ג)
והנה בירושלמי פרק זה ה"ד איתא, ר' מאיר אומר, זה יתנו כמין מטבע של אש הראה הקב"ה למשה ואמר לו כזה יתנו, וס"ל לר"מ דכיון דקפיד הקב"ה והראה לו מטבע של אש ואמר לו כזה יתנו, היינו שלא יגרע לעולם מערך מחצית השקל שהיה בימי משה, לכן כל הנותן מחצית השקל לדורות צריך להוסיף מעט על המטבע כדי להכריע שיהיה שוה לשקל שהיה בימי משה [ונתינת מחצית השקל לדורות היא לתכלית קנין קרבנות, כפי שיתבאר], אבל לא קיי"ל כן, אלא שנותנין השקל כמו שהוא בערכו בכל דור ולא ס"ל דרשה זו דר"מ, ולכן השמטנוה, ובמנחות כ"ט א' חשיב הדברים שהראה לו הקב"ה למשה, והקשו התוס' למה לא חשיב המראה ממטבע מחצית השקל, יעו"ש, ולפי מש"כ ניחא מאד מה שלא חשבה, כיון דדעת יחידאה היא ולא קיי"ל כן, ודו"ק. –
ודע דלדעת הרמב"ם ורמב"ן חיוב שקלים מתחיל מבן י"ג שנה ויום אחד ככל מצות התורה, וס"ל דאע"פ דבפסוק כאן כתיב מבן עשרים אך זה כתיב בתרומת אדנים, משא"כ בפסוק הקודם דאיירי בתרומות הקרבנות ולא כתיב מבן עשרים חייב מבן י"ג, אבל הרע"ב פ"א מ"ג דשקלים ובעל החנוך ורוקח הגדול (סי' רל"ב) והגר"א בירושלמי שקלים פ"א ה"ג ס"ל דהחיוב הוא מבן עשרים ולמעלה כפשטות הכתוב מבן עשרים שנה דקאי על כל ענין פרשה זו, ולדעת הגר"א כן היא דעת הירושלמי, וחדוש על התוי"ט שהשיג על הרע"ב בזה ולא העיר שדעת כמה מן הראשונים כן הוא.
ויש להעיר נ"מ במחלוקת זו לדינא בזה"ז לפי מש"כ בשו"ת בשמים ראש המיוחס להרא"ש סי' פ"ט דנשים פטורות מתפלת המוספין, משום דכיון דתפלה זו עיקרה באה לזכר לקרבן מוסף, וקרבן זה נעשה ממעות שקלים, ומכיון דנשים לא נתחייבו בשקלים ואין להם חלק בקרבן מוסף לכן פטורים מהתפלה הבאה במקום קרבן זה, והובאו דבריו בחדושי ר"ע איגר לאו"ח סי' ק"ו, ולפי"ז לדעת הרע"ב והחנוך ורוקח והגר"א [ע"ד הירושלמי] דפחות מבן עשרים פטור ממחצית השקל, א"כ לפי הסברא הנ"ל אין להם חלק בקרבן מוסף וממילא פטורין מתפלת מוסף, ויתחייב מזה עוד לפי מה דקיי"ל כל הפטור מן הדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן, א"כ אין לאיש פחות מבן עשרים לעבור לפני התיבה בתפלת המוספין להוציא את הצבור, והוא דבר חדש ונפלא מאוד, וצ"ע רב. .
(ירושלמי שקלים פ"ו ה"ג)