כי תשא. א"ר אבהו. אמר משה לפני הקב"ה, במה תרום קרן ישראל, אמר לו, בכי תשא יטפירש"י אם באת לשאת את ראשם בהגבהה קח מהם כופר לצדקה, עכ"ל, ונראה דסמך על ענין הפסוק במשלי י"ד צדקה תרומם גוי. ומה שסמך זה על לשון כי תשא ולא אמר פשוט בצדקה, נראה דדריש ע"ד רמז ואסמכתא כי תשא מלשון התנשאות כמו רם ונשא וכדמפרש, או דהכונה במה שנאמר בפרשת כי תשא. . (ב"ב י׳ ב׳)
כי תשא. תניא, ר׳ ישמעאל אומר, בא וראה רחמיו של הקב"ה על בשר ודם, שאדם קונה עצמו בממון מידי שמים, שנאמר כי תשא את ראש בני ישראל ונתנו איש כפר נפשו כעיין מש"כ בפ' משפטים בפסוק אם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו, והיינו למי שחייב מיתה בידי שמים וכמש"כ בפ' הנ"ל וגם בעליו יומת אם כופר יושת עליו ונו', ועיי"ש לפנינו. [מכילתא פ׳ משפטים כ"א ל׳].
ונתנו איש. איש ולא אשה כאלא ידעתי למה צריך לדרשה זו, אחרי דהנשים בכלל לא התפקדו, וכל עיקר חיוב השקלים היה כדי לידע מספר הנפשות וא"כ מהיכי תיתא תתחייבנה הנשים. ואולי הכונה דאשמעינן דגם בנדבה אין מקבלין מהן בעת תרומת צדקה זו, משום הא גופא שלא לבלבל מספר נפשות הזכרים, ועיין משכ"ל אות ו'. וגם י"ל דאשמעינן לפי הדרשה שבסמוך פ' י"ד כל העובר על הפקודים, כל דעבר בימא יתן, והו"א כיון דגם הנשים עברו תתנה גם הן, קמ"ל. . (שקלים פ"א מ"ג ברע"ב)