אמר אלהם לדרתיכם. אמר אליהם – לאותן העומדים על הר סיני, לדרתיכם – אלו דורות הבאים טר"ל אמור אליהם לדור הזה, לדורותיכם שינהג לדורות, ואי הוי כתיב סתם. הוי מוקמינן באבות, מדלא כתיב כי תבאו כמו דכתיב בשאר מצות האמורות לבנים, ומכאן נלמוד לכל המצות הכתובות סתם שנוהגות בין בבנים בין באבות עד שיפרט הכתוב, כגון היכי דכתיב כי תבאו אל הארץ ונדע שהיא בבנים, או דכתיב זה הדבר ונדע שאינו נוהג רק באבות, ועיין בספר התוה"מ כאן.
. (ב"ב ק"כ א')
כל איש. כל איש – לרבות כל ישראל, מכל זרעכם – לרבות אשה ידהמלה כל מיותר, אחרי דכתיב מכל זרעכם, ובא לרבות שגם זר הוזהר על הטומאה. אך קשה לי לכוין ענין זה, דהא קי"ל דזר אינו מצווה על הטומאה בקדשים, כמש"כ התוס' ביבמות ל"ב ב' ורמב"ם פ"ט הי"א מביאת מקדש, מפני שאינו ראוי לקדשים בטהרה, יעוי"ש. ואולי י"ל כונת התו"כ שגם על קדשים טמאים הוזהרו זרים מחמת קדשים, דהו"א כיון דהוזהרו רק על קדשים ולא על טומאה, לכן אם נטמאו הקדשים שוב לא הוזהרו זרים על קדשים אלה כיון שנתבטלה קדושתם הראויה להם, קמ"ל דאעפ"כ מצווים הזרים. וטעם הדבר נראה משום דזר אסור לעולם בתרומה אפי' בטהורה ג"כ, א"כ גם כשנטמאה נשארה לגביה באיסור קדושתה, ולא כמו גבי כהן דמותר בטהורה, וסברא כזו כתב הלח"מ בפי"ט ה"ב מסנהדרין, יעוי"ש. ואמנם בתו"כ משמע דהאי קרא באכילה מיירי, ולפי"ז בלא"ה אתי שפיר.
. (תו"כ)
אשר יקרב. אמר ר' אלעזר, וכי יש נוגע חייב, אלא למה נאמר אשר יקרב – עד שיכשר ליקרב יאכבר נתבאר תוכן דרשה זו לעיל בדרשה אשר הם מקדישים אות ח', יעוי"ש.
. (זבחים מ"ה ב')
מלפני אני ה'. יכול מצד זה לצד זה, ת"ל מלפני אני ה', בכל מקום אני ה' יבעיין בפירש"י בפסוק זה שפירש יכול יכרת ממקומו ויתישב במקום אחר, עכ"ל. ואולי הו"א כן עפ"י מ"ד בר"ה ט"ז ב' לחד מ"ד דשנוי מקום קורע גזר דינו של אדם קמ"ל דלא כן הוא בחייבי כריתות. וי"ל עוד דמפני דרשה זו ס"ל לחד מ"ד שם דשנוי מקום אין קורע גזר דינו של אדם, דאחרי דחזינן דבחייבי כריתות כן, הוא הדין בכל חייבי עונשין.
. (תו"כ)