ונשא השעיר עליו. עליו הוא נושא ואין שאר שעירים עמו קבמלת עליו מיותר, ולכן דריש שרק שעיר זה מכפר ולא שעירים אחרים, כגון שעירי ר"ח ושל מועדים, ואף דבאמת גם הם מכפרים אך הם מכפרים רק על השוגגים ושעיר זה מכפר גם על המזידים וכדכתיב בפ' הקודם וכמש"כ שם אות צ"ה. ושיעור לשון דרשה זו הוא כמו שהיה אומר זה נושא עליו כל עונות ואין שעיר אחר נושא עליו כל עונות, ודו"ק.
. (תו"כ)
אל ארץ גזרה. אין גזרה אלא חתוכה, דבר אחר אין גזרה אלא דבר המתנזר ויורד קגלפי' הראשון הוא מלשון והמה מידך נגזרו (תהלים פ"ח), ור"ל שההר שהשעיר נשלח לשם צריך להיות חד כסכין, ולכן נשלח לצוק שההר שבשם כן הוא כמבואר לעיל פ' ח', ולפי' השני ר"ל שהשעיר נחתך ונתגזר לאברים אברים ויורד בנפילה מעל ההר כמבואר במשנה כאן דחפו עד שנעשה אברים אברים, וע"פ דרשה זו קיי"ל כן.
, דבר אחר גזרה – אני ה' גזרתיו ואין לך רשות להרהר בהם קדהנה בכאן לא כתיב אני ה' רק לקמן בפרשה (י"ח ה') כתיב ושמרתם את חקותי אני ה', וצ"ל דס"ל דקאי גם אענין זה כיון דזה כתיב שם מוסב על שמירת החוקים וגם בענין עבודת יוהכ"פ כתיב חקה לקמן בפרשה פסוק ל"ד.
. (יומא ס"ז ב')
ושלח וגו'. והדר כתיב ואת חלב החטאת יקטיר, מלמד שאין מתחיל בעבודה אחרת עד שיגיע שעיר למדבר קהואע"פ דבמקומות אחרים לא דייקינן סדר מדוייק כזה, אך כאן נראה בהכרח לדייק כן ע"פ מ"ש ביומא ל"ב א' דכל פרשה זו עד פסוק זה בכלל נאמרה על הסדר, וא"כ סדר הענינים מדוייק ממש. אכן לא ידעתי איפה מצא רש"י דרשה זו, כי לא מצאתיה לא בבבלי ולא בירושלמי ולא בתו"כ, אף כי הסברא מורה כן כמש"כ.
. (שם ס"ח ב' ברש"י)