1נפש. ת"ר, נפש – אחד היחיד ואחד הנשיא ואחד הכהן משיח כולן בדין מעילה הם פהמפרש בגמרא דאצטריך לרבות אלה משום דהו"א כיון דכתיב באיסור הנאת שמן המשחה (פ' תשא) ואשר יתן ממנו על זר, ונשיא [היינו מלך] וכהן משיח אינם זרים לגבי שמן המשחה כיון דנמשחו ממנו לא הוו בכלל מעילה בשמן קמ"ל.
.
(מעילה י"ח א')
2כי תמעל מעל. אין מעל אלא שינוי, וכה"א (פ' נשא) איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל, ואומר (ד"ה א' ה') וימעלו באלהי אבותיהם ויזנו אחר אלהי עמי הארץ פור"ל שנוי מרשות קודש לחול, וכמו ששינו עצמם מן המקום לאלהי נכר, וכן האשה לבעלה היא בערך קודש וחול, כי על כן נקרא קנין אשה לבעלה בשם קדושין, והיינו שהיא נפרשת ומובדלת מכל העולם זולת לבעלה, אבל הוצאה מרשות קודש אחד לרשות קודש אחר, כגון שלקח ממעות הקדש וקנה מהן קרבנו אינו בכלל שנוי, וראיה לזה שהרי בסמוך מרבה זה מכפל לשון תמעל מעל ואם היה זה בכלל שנוי לא היה צריך לרבוי מכפל לשון אלא מלשון מעל לבד שאינו אלא שנוי.
.
(שם שם)
3כי תמעל מעל. ת"ר, מניין שאכילתו ואכילת חבירו הנאתו והנאת חבירו הנאתו ואכילת חבירו אכילתו והנאת חבירו מצטרפין ואפילו לזמן מרובה ת"ל תמעל מעל מכל מקום פזכגון שלקח שוה פרוטה מן ההקדש ואכל או נהנה הוא חציה וחציה האכיל או נהנה ממנו חבירו, ואפילו השלים שיעור אכילתו לאחר זמן מרובה בהעלם אחד כולן מצטרפין לפרוטה ומעל.
.
(שם שם ב')
4כי תמעל מעל. תמעל מעל – לרבות אפילו המוציא מקודש לקודש פחעי' בדרשה הקודמת אות פ"ו וצרף לכאן.
.
(שם י"ט א')
5וחטאה בשגגה. מוקדשי עובד כוכבים אין מועלין בהם, מאי טעמא, דכתיב נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה וילפינן חטא חטא מתרומה ובתרומה כתיב בני ישראל פטולא יחללו את קדשי בני ישראל (פ' אמור). ואיני יודע ל"ל למילף בגזירה שוה דחטא חטא ולסיים מדכתיב בני ישראל, ולמה לא יליף בגז"ש קדשי קדשי, דהכא כתיב מקדשי ובתרומה כתיב קדשי, מה התם בני ישראל אף הכא כן, וי"ל. וברמב"ם פ"ה ה"ו ממעילה כתב בדין זה שנאמר דבר אל בני ישראל, ולא ביאר לאיזו פסוק כון, וצ"ע למה לא הביא הדרשה שבגמרא.
.
(תמורה ג' א')
6וחטאה בשגגה. נאמר כאן חטא ונאמר בתרומה (פ' קרח) ולא ישאו עליו חטא, מה חטא האמור בתרומה פוגם ונהנה ומי שפגם נהנה ובדבר שפגם נהנה צדהפגימה באה מחמת ההנאה, דבתרומה כתיב כי יאכל, ואי אפשר לאכילה בלא פגימה שמפסיד ממונו של כהן והוא הפוגם והוא הנהנה, ופגימתו היא הנאתו.
ופגימתו והנאתו כאחד צאפירש"י בשעה אחת, עכ"ל. ולדעתי קשה דמשמע שגם במעילה כן שצריך להיות הנאתו ומעילתו בבת אחת, והלא בסוגיא מרבינן לענין מעילה אפילו נמשכת ההנאה זמן מרובה וכמבואר למעלה, אך הנה הגירסות שבגמרא אינן ברורות, ולפי הנראה יש בגירסא שלפנינו ט"ס, ובמקום כאחד צ"ל באחד, ודו"ק.
ובתלוש מן הקרקע ובשליח שעשה שליחותו אף חטא האמור במעילה כן צבלאפוקי אם פגם ולא נהנה כגון שקרע שיראין של הקדש או נהנה ולא פגם כגון שלבש חלוק של הקדש, וזה דוקא בדבר שיש בו פגם, היינו שדרכו לפגום, כגון חלוק, אבל בדבר שלא שייך בו פגם, כגון אם שתה בכוס של הקדש מעל ג"כ אם נהנה כדי שוה פרוטה, וכן אם פוגם האידנא פרוטה ונהנה למחר פרוטה, וכן אם פוגם ונהנה במחובר לקרקע, כגון שדר במערה של הקדש, וכן שליח שעשה שליחותו של בעה"ב מדעתו מעל הבעה"ב, ומבואר בקדושין מ"ג א' דבמעילה לא אמרינן אין שליח לדבר עבירה, יעו"ש.
.
(מעילה י"ח ב')
7מקדשי ה'. מקדשי – לרבות עולה שעורה לכהן שמועלין בה ולרבות קדשי בדק הבית למעילה צגהרבותא בזה דלא נימא שמועלין רק בפרים ושעירים הנשרפים שהן כולן לגבוה, קמ"ל דאפילו במה ששייך לכהנים ולבדק הבית מועלין. והנה בסוגיא דמעילה ט"ו א' מרבינן למעילה אפילו קדשים קלים שהן שלמים שבשרם נאכלת לבעלים, יעו"ש, והנה לפי זה לא צריך כלל הרבוי לעולה דכש"כ הוא משלמים, וכנראה מטעם זה חסרה דרשה זו שלפנינו בגמרא, וגם ע"פ מסקנת הגמרא נראה דלא ס"ל כדרשת התו"כ כאן מקדשי ה' פרט לקדשים קלים, אחרי דמפסוק כל חלב לה' מרבינן כל דבר הקדש למעילה, כמבואר לפנינו במקומו.
.
(תו"כ)
8מקדשי ה'. מניין שאפילו הקדיש למזבח דבר הראוי לבדק הבית או לבדה"ב דבר הראוי למזבח או לזה ולזה דברים שאין ראוים לזה ולזה כגון ציר וחומץ ודגים וחגבים מניין שמועלין בהם ת"ל מקדשי ה' ריבה צדוע' במעילה י"ג א' מבואר דין זה בלא סמיכות על הרבוי מקדשי ה'. ועיין בס' יראים סי' שפ"ו ביאר דיני מעילה בזה"ז, לפי שנ"מ לענין איסור הנאה מחפצי בתי הכנסת שלנו שנקראים בתי מקדש מעט, ועיין באו"ח סי' קנ"ד סי"ד דאסור אפילו להדליק נר של הדיוט מנר של ביהכנ"ס, ונראה הטעם בזה ע"פ מ"ש בשבת כ"ב א' לענין נר חנוכה דכשמדליקין מנר לנר מתכחש שומן הנר שמדליקין ממנה, יעו"ש.
.
(שם)
9מקדשי ה'. המיוחדים לה', יצאו קדשים קלים שאינם לשם צהקדשים קלים נקראים תודה ואיל נזיר ושלמים ובכור ומעשר ופסח, ונקראים קדשים קלים מפני שאין כולם לה' אלא יש מהן חלק לכהנים ולבעלים, כנודע, ורק באימוריהן אחר שנזרק הדם מועלין כמבואר לעיל ס"פ ג' בפ' כל חלב לה', ומהאי טעמא שאין כולם לה' יש גם קדשי קדשים שבפרטים שונים אין בהם מעילה, כגון בהמת חטאת ואשם ושלמי צבור וחטאת עוף או בשרן של אלו הקרבנות יש בהן מעילה רק משהוקדשו עד אחר זריקה דרק אז נקראו קדשי ה', אבל אח"כ הותרו לכהנים ושוב אין מועלין, וכן מה"ט מועלין בהן רק עד אחר הקטרת הקומץ שאז הותרו לכהנים.
.
(שם)
10והביא את אשמו. אף לאחר יוהכ"פ צור"ל שאין יוהכ"פ מכפר בלא הבאת קרבן אשם. ודייק זה מיתור לשון את אשמו דהול"ל והביא איל תמים לאשם, ודריש דצריך אשמו דוקא ולא מהני כפרה אחרת כמו יוהכ"פ.
.
(שם)
11בשקל הקדש. ולא בבליות, מדיות, קפוטקיות.
(תו"כ)