והיתה לכהן כמנחה. מקיש חובתו לנדבתו, מה נדבתו אינה נאכלת אף חובתו אינה נאכלת פגר"ל אם החוטא הזה המביא את המנחה הוא כהן תהיה לו כדין מנחתו הבאה נדבה דכתיב בה (פ' צו) כליל תהיה. וע' בפירש"י בפ' זה שכתב דפשטות הכתוב מורה שיהיה השירים נאכלין לכהן כדין שאר שירי מנחות. אמנם מה שהכריח לחז"ל להוציא הענין מפשטיה, נראה משום דשינה הכתוב לכתוב בלשון זה ולא כתיב והנותרת מן המנחה יהיה לכהנים, כמש"כ לעיל בפרשה ב' ובכ"מ.
. (מנחות ע"ג ב')