וצרת. וצרת – לרבות כל דבר שיש עליו צורה, מכאן למעשר שני שאין מתחלל על האסימון סאהיא מטבע שאין עליה צורה. והרמב"ם בפ"ד ה"ט ממעש"ש כתב שפודין במטבע שיש עליו צורה או כתב, ולא נתבאר מניין לו דכתב הוי כמו צורה. וצ"ל דס"ל דהכונה בדרשה כאן צורה היא גם לתמונה גם לאותיות הכתב, דבאמת הפעל צור והשם צורה אינם מורים אך ורק על תמונת פני איזה דבר בלבד, כ"א גם על כל רושם המתאר איזה דבר להבדילו מדבר אחר ולהגבילו, וכולל גם אותיות הכתב וכדומה, ולכן מצינו שהפעל צור והשם צורה יונחו גם על אותיות הכתב כמו בגטין ל"ו א' רב צייר כורא, ר' חנינא חרותא, רב חסדא סמ"ך, רב הושעיא עי"ן, ומוסב הכל על הפעל צייר. ובקדושין מ"ט א' המתרגם פסוק כצורתו, היינו ככתבו וכן מצינו צורת האותיות וכדומה ואין להאריך בזה.
ודע דעל יסוד דרשה זו שלפנינו באו כמה דרשות בתלמוד, בברכות מ"ז ב' איתא, אכל מעש"ש שלא נפדה אין מזמנין עליו כמו על דבר איסור, ופריך פשיטא, ומשני לא צריכא שנפדה ולא נפדה כהלכתה, והיינו שנפדה ע"י אסימון, ובשבת קכ"ח א' אין מפנין בשבת מעש"ש שלא נפדה ופריך פשיטא, ומשני ג"כ כזה, ובעירובין ל"א ב' אין מערבין במעש"ש שלא נפדה ופריך פשיטא ומשני ג"כ כזה, ובפסחים ל"ה ב' אין יוצאין חובת מצה במעש"ש שלא נפדה ופריך ומשני ג"כ כזה.
ויש להעיר כיון דבאמת אסור לפדות ע"י אסימון א"כ מאי שייך לומר נפדה ולא נפדה, והרי כיון שאסור לפדות הרי הוי כמו לא נפדה כלל והדרה הקושיא פשיטא, וי"ל משום דבעדיות פ"ג מ"ב איתא דעת ר' דוסא דמחללין ע"י אסימון, וכן דעת ר' ישמעאל בב"מ מ"ג ב', וטעמם משום דדרשי וצרת הכסף בידך לרבות כל דבר הנצרר ביד, ולא דרשי דבר שיש עליו צורה, ואשמעינן בזה דאע"פ שיש דעות דמחללין הו"א דבדיעבד גם חכמים מודו, קמ"ל. .
(ב"מ נ"ד א')
ודע דעל יסוד דרשה זו שלפנינו באו כמה דרשות בתלמוד, בברכות מ"ז ב' איתא, אכל מעש"ש שלא נפדה אין מזמנין עליו כמו על דבר איסור, ופריך פשיטא, ומשני לא צריכא שנפדה ולא נפדה כהלכתה, והיינו שנפדה ע"י אסימון, ובשבת קכ"ח א' אין מפנין בשבת מעש"ש שלא נפדה ופריך פשיטא, ומשני ג"כ כזה, ובעירובין ל"א ב' אין מערבין במעש"ש שלא נפדה ופריך פשיטא ומשני ג"כ כזה, ובפסחים ל"ה ב' אין יוצאין חובת מצה במעש"ש שלא נפדה ופריך ומשני ג"כ כזה.
ויש להעיר כיון דבאמת אסור לפדות ע"י אסימון א"כ מאי שייך לומר נפדה ולא נפדה, והרי כיון שאסור לפדות הרי הוי כמו לא נפדה כלל והדרה הקושיא פשיטא, וי"ל משום דבעדיות פ"ג מ"ב איתא דעת ר' דוסא דמחללין ע"י אסימון, וכן דעת ר' ישמעאל בב"מ מ"ג ב', וטעמם משום דדרשי וצרת הכסף בידך לרבות כל דבר הנצרר ביד, ולא דרשי דבר שיש עליו צורה, ואשמעינן בזה דאע"פ שיש דעות דמחללין הו"א דבדיעבד גם חכמים מודו, קמ"ל. .
(ב"מ נ"ד א')