1שה תמים זכר. בכלל שה – גדי וטלה, שנאמר (פ' ראה) שה כשבים ושה עזים לטוהא דכתיב לקמן (פסוק כ"א) משכו וקחו לכם צאן, הוא משום דשם צאן בא על המין או על הרבוי, ושה הוא פרט ממין הצאן, והכא דעיקר הענין בא להורות שה אחד לבית אב כתב שה, והתם דבא להורות הפעולה הכללית לכל ישראל כתב צאן. . תמים, להוציא בעל מום. זכר – להוציא טומטום ואנדרוגינוס ונקבה מואע"פ דבעלמא דרשינן כהאי נונא אפילו מקצת, כמו בחולין ע"ט ב' דמו ואפילו מקצת דמו ובבכורות ג' א' בכור ואפילו מקצת בכור, וא"כ היה אפשר גם כאן לרבות אנדרוגינוס לדרוש זכר ואפי' מקצת זכר, י"ל דשאני אנדרוגינוס דיש צד המוכיח היפך דבר זה, ור"ל כיון שיש בו גם צד נקבות, ועיין מש"כ בפ' לך בפסוק המול לכם כל זכר. .
(מכילתא)
2תמים. ואפי׳ דקים ותבלולים פוסלין בו [אבל הגיזה אין פוסלת בו] מאהרבותא לענין דקים ותבלולים אע"פ דכתיבי מפורש בין המומים בפ' אמור או דק או תבלול, אך בא לאפוקי שלא נדמה זה בעתיד לפסח ראשון שבמצרים שבו לא היה נפסל דק ותבלול, משום דעד אז היה עוד לישראל דיני בני נח אשר אצלם אין פוסלים דק ותבלול, וכדאיתא בתוספתא פ"ח דפסחים, קמ"ל דבפסח דורות פסול גם דק ותבלול. וכשרות הגיזה אצטריך משום דאיתא בברייתא אחת דדרש מן הצאן להוציא את החלקים, ואשמעינן דלא נפרש החלקים בלא גיזה, אלא לענין אחר הוא דאיירי בפי' חלקים, יעו"ש. [ירו׳ פסחים פ"ט ה"ה].
3בן שנה. אין לי אלא בן שנה, כל שנתו מניין מבר"ל מנלן דמונין לשנתו שלו מיום שנולד ולא לשנת העולם. , היה ר׳ ישמעאל אומר ק"ו, ומה אם עולה חמורה כשרה לבא כל שנתה כבת שנתה, פסח שהוא קל לא כל שכן מגואע"פ דבכל הקדשים מונין לשנתו שלו ולא לשנת העולם, בכ"ז אצטריך כאן לאשמעינן זה ולדרוש בדרשה מיוחדת משום דמקור הטעם דמונין בקדשים לשנתו שלו ילפינן בערכין י"ח ב' מדכתיב (פ' תזריע) כבש בן שנתו ודרשינן שנתו שלו וכן בבתי ערי חומה כתיב (פ' בהר) עד תום שנת ממכרו ודרשינן ממכר שלו, והו"א דכאן דלא כתיב בן שנתו אלא בן שנה אזלינן בתר מנין העולם, קמשמע לן. .
(מכילתא)
4יהיה לכם. תניא, שה תמים זכר בן שנה, שיהא תמים ובן שנה בשעת שחיטה, מניין שגם בקבלה והולכה וזריקה יהיה כן, ת"ל יהיה לכם, כל הוויותיו לא יהיו אלא בתם ובן שנה מדומשכחת לה שיהיה בן שנה בשחיטה ויותר מבן שנה בזריקה, יען דבקדשים מונין שעות, שאם נולד בניסן בי"ד ובט' שעות ושחטו בעת כזו לשנה הבאה אסור לזרוק דמו בעשירית, שכבר עברה שנתו, אלא בעינן שיהיה בן שנה עד שעת זריקה. .
(זבחים כ"ה ב׳)
5מן הכבשים ומן העזים. יכול משניהם כאחד, הרי אנו למדין מק"ו, ומה עולה שהיא חמורה כשרה ממין אחד, פסח שהוא קל לא כל שכן מהור"ל ובעולה כתיב מן הכשבים או מן העזים (פרשה ויקרא). .
(מכילתא)