אם כמות וגו׳. אמר ריש לקיש, רמז למצות בקור חולים מה"ת מניין, שנאמר אם כמות כל האדם ימותון אלה – שהם חולים ומוטלים בעריסתן ובני אדם מבקרין אותן יחלכאורה הוי פשטות הכונה שביקש משה מהקב"ה שימותו שלא כדרך כל הארץ, דאל"ה יאמרו הבריות לא ה' שלחו, וא"כ הלשון לא ה' שלחני פירושו שכך יאמרו המבקרים, אבל במ"ר מפרש בענין אחר שאמר משה אם הרופאים עולים ומבקרים וכו' אף אני כופר ואומר לא ה' שלחני, ע"כ. הרי דקאי האמירה על משה, ומירושלמי שנביא בפסוק הבא משמע שהפירוש כן הוא.
והנה אע"פ שמפרש המשמעות מלשון הפסוק דרומז על ענין ביקור חולים, בכ"ז עדיין אינו מבואר איפה מרומז ענין זה בלשון הכתוב, ואפשר לומר ע"פ מ"ש בברייתא דאבל רבתא פ"ח וביו"ד סי' שצ"ג ס"ג יוצאין לבית הקברות ופוקדין על המתים שלשה ימים שמא עדיין חי הוא, והנה פקידה כזו שייך רק במיתה טבעית, אבל במיתה שלא ע"פ הטבע כמו בליעת קרח ועדתו לא שייך בהם פקידה כזו שמא חיים הם, אחרי שהקב"ה חפץ במיתתם ובודאי מתו, ולפי"ז מפרש הלשון ופקודת כל האדם יפקד עליהם מלשון פוקדים על המתים כמבואר, שזה ג"כ ענין בקור שמבקרים אם חי הוא, וממילא הוי רמז מכאן לכל ענין בקור חולים, כל אופני בקור, ודו"ק. ועיין לפנינו בפ' יתרו בפסוק והודעת להם את הדרך ילכו בה מובא שם ג"כ סמך מה"ת למצות בק"ח, ושם מבואר בארוכה. .
(נדרים ל"ט ב׳)
והנה אע"פ שמפרש המשמעות מלשון הפסוק דרומז על ענין ביקור חולים, בכ"ז עדיין אינו מבואר איפה מרומז ענין זה בלשון הכתוב, ואפשר לומר ע"פ מ"ש בברייתא דאבל רבתא פ"ח וביו"ד סי' שצ"ג ס"ג יוצאין לבית הקברות ופוקדין על המתים שלשה ימים שמא עדיין חי הוא, והנה פקידה כזו שייך רק במיתה טבעית, אבל במיתה שלא ע"פ הטבע כמו בליעת קרח ועדתו לא שייך בהם פקידה כזו שמא חיים הם, אחרי שהקב"ה חפץ במיתתם ובודאי מתו, ולפי"ז מפרש הלשון ופקודת כל האדם יפקד עליהם מלשון פוקדים על המתים כמבואר, שזה ג"כ ענין בקור שמבקרים אם חי הוא, וממילא הוי רמז מכאן לכל ענין בקור חולים, כל אופני בקור, ודו"ק. ועיין לפנינו בפ' יתרו בפסוק והודעת להם את הדרך ילכו בה מובא שם ג"כ סמך מה"ת למצות בק"ח, ושם מבואר בארוכה. .
(נדרים ל"ט ב׳)