ואם בריאה יברא ה׳. דרש רבא, אמר משה לפני הקב"ה, רבש"ע, אם בראת גיהנם – מוטב, ואם לאו – יברא ה׳, למאי אי למכרי ממש והא אין כל חדש תחת השמש, אלא לקרובי פיתחא דגיהנם יטר"ל שיקרב פתחו של גיהנם ותפתח הארץ במקום שהם, ואין זה בכלל אין כל חדש, ועיין מענין דרשה זו בנדרים ל"ט ב'. ובירושלמי סנהדרין פ"י ה"א דריש שאמר משה אם נברא לארץ פה מוטב ואם לאו יברא לה עכשיו, אבל בבבלי נדרים שם פריך לדרשה זו ג"כ משום אין כל חדש, ולכן השמטנוה. ובלא"ה צ"ע דרשה זו דהא מפורש איתא בפ"ה מ"ו דאבות שפי הארץ נברא בשעת הבריאה בערב שבת ביה"ש וא"כ איך נסתפק משה ואמר אם נברא לארץ פה, וצ"ל אם בריאה וכו' – אם הפתח הוא במקום זה.
. (סנהדרין ק"י א׳)
ואם בריאה יברא ה׳. אמר רבי שמעון בן לקיש, שלשה כפרו בנבואתם מפני פונירי כהיא מלה יונית, ופירושה העדר התגלות, כלומר מפני שלא נגלה להם היאמנו דבריהם, לכן לא דברו בלשון החלט.
, משה ואליהו ומיכה, משה אמר ואם בריאה יברא ה׳ כאוכן אליהו אמר (מלכים א י״ח:ל״ז) ענני ה' ענני וידעו העם הזה ואם לא – ואתה הסיבות את לבם אחורנית, וכן מיכה אמר (מלכים א כ״ב:כ״ח) אם שוב תשוב בשלום לא דבר ה' בי.
. (ירושלמי סנהדרין פ"י ה"א)