1עורת. בין סומא בשתי עיניו בין סומא בעינו אחת קלכל הפרשה כאן איירי בלשון זכר, חרוץ, שבור, ועוד, וא"כ היה לו לומר כאן עור, ומדכתיב עורת בלשון נקבה דייק שהוא שם תואר להעין שהיא לשון נקבה, ור"ל עין עורת, ולא על הזבח, וממילא מבואר שגם עורת עין אחת הוי מום, ועיין משכ"ל במומי אדם בפסוק איש עור.
.
(תו"כ)
2או שבור. לפי שנאמר (כ"א י"ט) שבר יד או שבר רגל, יכול אין לי אלא שנשברה ידו או רגלו, מניין לרבות שבר זנב, ת"ל או שבור קלאדאי קאי רק על שבר יד או רגל הול"ל או שבורה. ומש"כ עוד בתו"כ כאן לענין מום שבגלוי נתבאר לעיל במומי אדם בפ' שבר רגל.
.
(שם)
3או חרוץ. [מהו חרוץ] הריס של עין שנקב, שנפגם ושנסדק, וכן חוטמו שנקב שנפגם ושנסדק, וכן שפתו שנקבה שנפגמה ושנסדקה קלבר"ל כל אלה הם פירושי מלת חרוץ, וכולן שיעורן בכל שהוא.
.
(בכורות ל"ח א', ל"ט א')
4או חרוץ. [סמך חרוץ לשבור], דומיא דשבור, מה שבור במקום עצם אף חרוץ במקום עצם קלגכבר נתבאר שחרוץ הוא נקב או פגם או סדק, ומפרש דדוקא אם זה במקום עצם ולא במקום בשר. ונ"מ בזה לענין אנדרוגינוס בכור דנימא שממ"נ יהיה מותר לשחטו, דאם נקבה היא פשיטא, ואם זכר הוא יחשב הנקבות שבו חריץ דהוי מום, אבל אם חרוץ הוי דוקא במקום עצם שוב לא הוי כזה מום.
.
(שם מ"א א')
5או יבלת. זה בעל יבלת קלדר"ל מי שיש לו יבלת, והוא שם דבר, ולא תואר לאבר שיש בו מום כשאר באורי המלות שבפרשה זו בזה הענין, וכן תרגם אונקלוס או יבלן. ובס' התוה"מ כתב דזה דוקא אם היבלת בעין אבל יבלת בגוף בודאי לא הוי מום, כי זה דבר המצוי מאד. אבל לא נראה לי כן, אחרי דסתמא כתיב, אלא נראה עפ"י מש"כ רש"י כאן יבלת וורוא"ה בלע"ז, וכן פי' בעירובין ק"ג א', והוא הנקרא בלשון לטינ"י וצרפת וועריאכס, שתכונתו כעין יבלת גדולה וקשה, וביבמות ק"כ א' פירש"י על שומא ג"כ וורוא"ה בלע"ז, וכפי הנראה שונים הן מיני וורוא"ה, יש מהן מחלה [והוא יבלת] ויש מהן שומא בעלמא [וואור"ץ], והמלה וורוא"ה הוא שם כולל לשניהן.
.
(תו"כ)
6לא תקריבו. מה ת"ל, אם בל תקדישו הרי כבר אמור למעלה, אלא מהו בל תקריבו – בל תשחטו קלה עיין מש"כ לעיל בפסוק כ' בדרשה לא תקריבו, וצרף לכאן.
.
(תמורה ו' ב')
7לא תקריבו אלה לה'. אלה אי אתה מקריב, אבל אתה מקריב קדשים שנעבדה בהם עבודה קלוהרבותא בזה דלא נילף בק"ו מעגלה ערופה שאין מום פוסל בה כפי שיתבאר ס"פ שופטים ובכ"ז עבודה פוסלת בה כדכתיב שם אשר לא עובד בה, א"כ כש"כ שאר קדשים שמום פוסל בהן תפסל בהן עבודה, קמ"ל. ועי' משכ"ל פ' כ"ה, וברמב"ם לא מצאתי דין זה לענין קדשים, ועיין בחבורו פ"א ה"ז מפרה.
.
(סוטה מ"ו א')
8ואשה לא תתנו וגו'. ואשה לא תתנו – אלו החלבים קלזהיינו הקטרות, ור"ל שאם מקטירים אברי וחלבי בע"מ עוברים בלאו זה, ועיין לעיל פסוק כ' אות קט"ז.
, ואין לי אלא כולן, מקצתן מניין, ת"ל מהם. לה' – לרבות שעיר המשתלח קלחשאף הוא צריך להיות תמים ולא בע"מ, מפני שגם בו כתיב לה' (פ' אחרי) – ובגמ' איתא עוד דרשה מדכתיב על המזבח זו זריקת דמים, והיינו שהזורק דם בע"מ עובר בלאו. אמנם כפי המתבאר מסוגיא דתמורה ז' א' אין לדייק זה מלשון על המזבח, יען דאורחא דקרא לכתוב כן, ר"ל אצל ואשה לא תתנו אורחא דקרא לכתוב על המזבח, ולאו דזריקה ילפינן מדכתיב בסמוך פ' כ"ד לא תקריבו דמיותר הוא שם, כמש"כ שם ולעיל בפ' כ' בדרשה לא תקריבו, יעוי"ש.
.
(יומא ס"ג ב')