1זבח שלמים. אין לי אלא שלמים מניין לרבות עולה, ת"ל נדר קיחדעולה באה בחיוב שהוא ענין נדר.
, תודה מניין ת"ל נדבה קיטדענין התודה שבאה בנדבת לב, וכמש"כ בתהלים נ' ד' בנדבה אזבחה לך אודה שמך וגו' כי מכל צרה הצילני.
, יולדת ונזירות מניין, ת"ל לפלא קכדבנזיר כתיב כי יפליא, וקרבן יולדת איתקש לקרבן נזיר שבא להכשיר ולא לכפר, כמבואר בכריתות ח' ב'.
, חטאת ואשם מניין, ת"ל זבח קכאדמלת זבח מיותר לענינו, דדי היה לכתוב שלמים לבד, וכמש"כ כ"פ בפ' ויקרא דכ"מ שנאמר זבח שלמים בא לדרשה.
, מעשר מניין, ת"ל בבקר קכבדמיותר הוא. דהא כבר כתיב בפסוק י"ט בבקר בכשבים וגו'.
, ומניין לרבות את הולדות ואת התמורות, ת"ל או בצאן קכגדהיה יכול לכתוב בבקר ובצאן.
.
(תו"כ)
2תמים יהיה. תמים אין – חסרון לא קכדר"ל אם נשחט ונמצא אחד מאברים הפנימים חסר ואפי' באופן שאינה טרפה, כגון שנמצאת בכוליא אחת או שניטל הטחול דכשרה באכילה מכל מקום אסור באכילה, ולא מפני בע"מ, יען דחסרון מבפנים לא שמיה חסרון כמבואר לפנינו לעיל בפסוק שבר יד, אלא בכ"ז אסור מגזה"כ דכתיב תמים יהיה ולא חסרון, ואפי' חסרון מבפנים. ועיין מש"כ עוד השייך לענין זה לעיל בפ' ויקרא בפסוק ואת שתי הכליות.
.
(בכורות ל"ט א')
3תמים יהיה לרצון. תניא, המטיל מום בבעל מום פטור, דכתיב תמים יהיה לרצון קכהר"ל רק אז אסור לעשות בו מום כשראוי לעשות לרצון על המזבח, והיינו כשהוא תמים, ובא בזה לאפוקי מדרשת ר"מ דס"ל כל מום לא יהיה בו, שעל כל מום ומום שהטיל בו עובר על לאו זה, ולכן ס"ל דהמטיל מום בבע"מ ג"כ חייב, וגם בדרשה זו כמו בדלעיל נסמך על המבואר למטה דהפי' לא יהיה בו מום שלא לעשות בו מום, וכפי שנתבאר למטה אות קכ"ט. וס"ל לחכמים דהלשון כל מום לא יהיה בו בא להורות רק שאסור לגרום מום וכדלקמן, אבל לא לענין מלקות.
.
(מנחות נ"ו ב')
4לא יהיה בו. תניא, וכל מום לא יהיה בו, אין לי אלא שלא יתן בו מום קכונסמך על הדרשה הבאה מתורת כהנים דהלשון וכל מום לא יהיה בו פירושו לא תעשה בו מום, כפי שיתבאר.
מניין שלא יגרום לו ע"י דבר אחר, שלא יתן דבילה ובצק על האוזן כדי שיבא הכלב ויטלנו קכזויקטע אזנו עמה.
ת"ל וכל מום, אחד מום ואחד כל מום קכחר"ל כל אופן הגורם למום.
.
(בכורות ל"ג ב')
5לא יהיה בו. תניא, וכל מום לא יהיה בו, מהו לא יהיה בו – אל תתן בו מום קכטהוכרח לפרש כן ולא שלא ימצא בו מום, והיינו שבע"מ יפסל להקרבה, משום דזה כתיב כבר כל אשר בו מום לא תקריבו, ולכן יתפרש לא יהיה מלשון הויה, והיינו שאחר שנעשה הקדש אין להוות ולעשות בו מום. ומוסיף עוד לפרש יכול אם נפל מן הגג ונשתבר יהא עובר עליו, ת"ל וכל מום לא יהיה בו אל תתן בו מום, ור"ל אי ס"ד דהפירוש הוא שלא ימצא בו מום גם במקרה ועובר עליו, וכמו שאור לא ימצא בבתיכם, הול"ל לא ימצא בו מום, ומדכתיב לא יהיה ע"כ הפירוש לא תתן בו מום.
.
(תו"כ)