את מספר ימיך אמלא. תניא, שמעון בן עזאי אומר, מצאתי מגלת סתרים בירושלים וכתיב בה מנשה הרג את ישעיה, אמר רבא, מידן דייניה וקטליה, אמר ליה, משה רבך אמר את מספר ימיך אמלא ואת אמרת (מלכים ב כ׳:ו׳) והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה קסעיין בדרשה הבאה מחלוקת החכמים, חד אמר שאם זכה אדם מוסיפין לו על שנותיו ואם לא זכה פוחתין לו וחד אמר זכה משלימין לו שנותיו הראויות ואם לא זכה פוחתין לו, והיה סבור מנשה דהעיקר שמשלימין לו, וכפשטות לשון אמלא, ולכן כשאמר ישעיה והוספתי היה דן אותו כחולק על תורת משה, וישעיהו היה סבר כמ"ד שאם זכה מוסיפין לו, והלשון אמלא לשון תוספת הוא. . (יבמות מ"ט ב׳)
את מספר ימיך אמלא. וכתיב (מלכים ב כ׳:ו׳) והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה, הא כיצד, תנאי היא, דתניא, את מספר ימיך אמלא אלו שני דורות, זכה משלימין לו לא זכה פוחתין לו, דברי ר׳ עקיבא, וחכמים אומרים זכה מוסיפין לו לא זכה פוחתין לו קסאואמלא לשון תוספת הוא, ועיין מש"כ בדרשה הקודמת. . (שם שם)
את מספר ימיך אמלא. מלמד שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום [ומחודש לחודש] קסבהלשון ומחודש לחודש שהוספנו כ"ה בר"ה י"א א', ור"ל דבאותו יום שנולד ביום כזה מת, וכמ"ש במשה רבינו בז' באדר נולד ובז' באדר מת, ולכאורה מ"ש מחודש לחודש הוא מיותר, דכיון דממלא מיום ליום ממילא הוא מחודש לחודש, אך אמנם לפעמים יצויר שהיום והחודש לא יהיו מכוונים בערך, וכגון אם בשעה שנולד היה זה החודש מלא ונולד ביום שלשים ובשנה שמת היה חסר ואז הוי יום השלשים הראשון לחודש הבא קמ"ל דממלא מחודש לחודש והיינו שמת ביום האחרון מאותו החודש אף שהוא יום התשעה ועשרים לחודש. ועיין בט"ז לאו"ח סי' תקס"ח שכתב חדוש דין כזה, ועיין מש"כ בר"פ וילך. . (קדושין ל"ח א')