והאבדתי את הנפש. כאן לימד על הכרת שהיא אבדן צדנראה דר"ל דאשמעינן משום דמצינו לשין כרת רק ששני הצדדים נפרדים זמ"ז ותו לא, ונשארים בשלמותם, וכמו ספר כריתות בין איש לאשה, קמ"ל דכרת שבעונש הוא אבדן, ולכן כתב בשני פסוקים זה אחר זה באחד לשון כרת ובאחד לשון אבדן להורות זה על זה.
. (תו"כ)