ויהי בימי אמרפל. א"ר לוי ואיתימא ר' יונתן, דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה, כל מקום שנאמר ויהי בימי – אינו אלא לשון צער, ודכותה ויהי בימי אמרפל – כתיב בתרי' עשו מלחמה אוכתבו המפרשים בטעם הדבר דכיון דמייחס הימים לאדם אחד כאלו לו לבדו הם ולא לכל העולם, ובאמת הול"ל ויהי בימים ההם, אלא ודאי משום שהם ימי צרה ומאתו יתברך לא תצאנה הרעות, לכך תלה באותו האיש שמענין הספור. . (מגילה י' ב')
אמרפל. פליגי רב ושמואל, חד אמר נמרוד שמו ולמה נקרא שמו אמרפל, שאמר והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש, וחד אמר אמרפל שמו ולמה נקרא שמו נמרוד, שהמריד את העולם כלו עליו במלכותו בטעם הדבר בכלל שהכריחם לומר דאמרפל היינו נמרוד פירש מהרש"א משום דבנמרוד כתיב הוא החל להיות גבור ציד, שפירושו שהוא הי' המתחיל ללחום מלחמות בעולם, והכתוב לא בא לסתום אלא לפרש, וכיון שמלחמה הראשונה שנזכרה בתורה היא מלחמת ארבעה מלכים [וכמ"ש בתנחומא חרב פתחו רשעים אלו ד' מלכים, אמרפל וכו'] נמצא דנמרוד ע"כ הוא אמרפל שהתחיל, ואחד הוי שם העצם ואחד שם התאר, למר כדאית לי' ולמר כדאית לי', וע' בפי' הרא"מ. . (עירובין נ"ג א')
כדרלעומר. כדרלעומר שם אחד הוא, ואע"פ דפסיק להו ספרא בשתי תיבות, אבל בשתי שיטין לא פסיק להו גיש להעיר מה הכרח הוא זה, הא אפילו אי הוי פסיק בשתי שיטין ג"כ אפשר שיהי' רק שם אחד, דכן איתא לחד מ"ד בירושלמי סוטה פ"ז ה"ד דשם בנימין הי' כתוב על אבני החושן בן על אבן אחת בסוף וימין על אבן אחת בראש, וי"ל דשאני שם בנימין שבהפרדו יש משמעות מובן בשני השמות, משא"כ שם כדרלעומר בהפרדו אין להם כל מובן, ולכן אם לא היו שני שמות אין באפשר לכתוב בשני שיטין. . (חולין ס"ה א')