מלבד שבתות ה'. תניא, מניין למוספי שבת שיקרבו עם אימורי הרגל, ת"ל מלבד שבתות ה' קידדמה שאמר כאן מלבד שבתות ה' ע"כ הכונה בשבתות שחלו ברגל, והחידוש הוא שלא נאמר שיצאו בקרבנות החג גם חובת קרבנות השבת, דאין לומר דקאי על שבתות כל השנה, שהרי אינו איירי כאן בענין שבת כלל, ואחרי דקאי על שבתות שבתוך הרגל ממילא מבואר שאין יוצאין בכבשי הרגל גם חובת השבת אלא נקרבין לעצמן.
. (תו"כ)
ומלבד מתנותיכם. תניא, יכול אין ליקרב ברגל אלא קרבנות החג בלבד, מניין לקרבנות היחיד וקרבנות הצבור שהוקדשו ברגל שיבאו ברגל, ת"ל ומלבד מתנותיכם קטווהם קרבנות שנותנין בעבור כבוד הרגל כמש"כ ס"פ ראה איש כמתנת ידו כברכת ה', ומדכתיב בלשון רבים שמעינן שאין הבדל בין קרבנות היחיד והצבור. ומה שראה לדרוש כן מלשון מתנותיכם הוא משום דלכאורה הוא מיותר, דהא כתיב ומלבד נדריכם ונדבותיכם, ולכאורה היינו מתנות היינו נדבות, ולכן דריש דנדבות הם הנדבים קודם הרגל ומתנות הם שהוקדשו ברגל עצמן.
, וכתיב עוד אשר תתנו לה', אלו עופות ומנחות, לרבות את כולם שיהיו קרבין ברגל קטזהמפרשים לא ביארו מה טעם הרבוי מעופות ומנחות ומה רבותייהו משאר קרבנות שצריך לרבויינהו. ונראה דר"ל דהו"א דאין קרבין ביו"ט רק קרבנות שחלק מהן נאכלים לבעלים ולכהנים משום שמחת הרגל משום דבעינן גם חציו לכם, אבל קרבנות שכולם כליל אין נקרבים ביו"ט, על זה קמ"ל דגם עופות ומנחות, היינו עולת העוף ומנחת נסכים שכולן כליל לגבוה ג"כ נקרבין, ומרומז זה הענין בלשון אשר תתנו לה', ר"ל שכולם לה'.
. (ירושלמי ר"ה פ"א ה"א)