מלג השמן ויצק. חסר הלוג עד שלא יצק ימלאנו, משיצק – יביא אחר תחלה עזהרבותא בחסר קודם יציקה דלא נימא כיון דהלוג הוא כלי שרת קובע הוא עצמו בשם וקרינן ביה כמו דדרשינן בפ' ויקרא מן המנחה פרט לשחסרה דמנחה שלמה משמע כמבואר שם, אלא שיציקה קבעה. ואם חסר לאחר שנתן שבע מתנות מביא ג"כ לוג אחר רק מתחיל מתחלת מתן הבהונות.
. (שם שם מ"י)
על כף הכהן. מצוה שיצוק לתוך כפו של חבירו, ואם יצק לתוך כף עצמו יצא עחטעם הדיוק דמצוה לצוק לתוך כפו של חבירו, משום דאי על כף עצמו לא הול"ל על כף הכהן אלא על כפו, כיון דקאי אדלעיל ולקח הכהן ויצק, ואמנם מדעכ"פ אין זה מפורש ממש בקרא אין להחמיר בדיעבד.
. (שם שם)