כל חרם וגו׳. תניא, החרמים כל זמן שהן בבית בעלים הרי הן כהקדש לכל דבריהם, שנאמר (פ׳ בחקתי) כל חרם קודש קדשים הוא לה׳, נתנן לכהן, הרי הן כחולין לכל דבריהם, שנאמר כל חרם בישראל לך יהיה מוענין חרמים ידוע בפ' בחקתי שמחרים אדם מכספו וחפציו שיהיו קודש לה', וכל זמן שהיא בבית בעלים הם כהקדש ומועלין בהן, ומשבאו ליד כהן הוו כשאר ממונו ויכול למוכרן לכל מי שירצה, ויליף מלשון לך יהיה שתהא ברשותך כשלך ממש. ועיין בערכין כ"ח א' באה עוד דרשה על פסוק זה, החרים מטלטלין נותנן לכל כהן שירצה, ר"ל אף לא לכהני המשמר, שנאמר כל חרם בישראל לך יהיה, ופירש"י לאהרן קאמר רחמנא וכל זרעו בכלל, עכ"ל. אבל לא קי"ל כן, אלא צריך ליתן לכהני המשמר, ולכן השמטנו דרשה זו.
.
(בכורות ל"ב א׳)
(בכורות ל"ב א׳)