ושרף. שרפה שלא כנגד פתח ההיכל פסולה, שנאמר ושרף והזה, מקיש שריפתה להזאתה, מה הזאתה כנגד הפתח אף שריפתה כנגד הפתח כהעיין מש"כ לעיל בפסוק ג' בדרשה ושחט אות ט"ו, וצרף לכאן.
.
(זבחים קי"ג א׳)
(זבחים קי"ג א׳)
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · במדבר · פרק 19 · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ושרף. ושרף ושחט – הקיש שריפתה לשחיטתה, מה שחיטתה כשהיא שלמה אף שריפתה כשהיא שלמה כוומפרש בגמ' דלא חיישינן דלמא טרפה היא, משום דאזלינן בתר רובא, יעוי"ש, דלחד מ"ד ילפינן מכאן לדעלמא דאזלינן בתר רובא. והא דאיתא בפ"ד מ"ג דפרה הפשיטה ונתחה כשרה צ"ל דהיינו דוקא בדיעבד, וכ"מ ברמב"ם פ"ד הי"ד מפרה, והר"ש והרע"ב שם כתבו, הפשיטה ונתחה כשרה, דכתיב את עורה ואת בשרה, רצה בהפשט ונתוח, רצה במחובר, עכ"ל. מבואר מדבריהם דאפי' לכתחלה שורף נתחים נתחים, ולא ידעתי איך יכלכלו לפי זה הדרשה שלפנינו אף שריפתה כשהיא שלמה, וצ"ע.
.
(חולין י"א א׳)
(חולין י"א א׳)
ושרף את הפרה. בא הכתוב ולמד שתהא מלאכה פוסלת בשריפתה כזכגון אם שרפה ושרף עוד איזה דבר עמה, ועיין מש"כ השייך לדרשה זו לעיל בפ' ג' אות י"ז, וצרף לכאן.
[ספרי].
ושרף את הפרה לעיניו. מהו לעיניו – שלא יסיח דעתו ממנה כחכמש"כ לעיל בפסוק ג' אות י"ט, יעוי"ש וצרף לכאן.
.
(יומא מ"ב א׳)
(יומא מ"ב א׳)
את ערה וגו'. להביא את הפקיעים כטאם נפקעו חלקים מעל האש שעל המערכה צריך להחזירם ולשרפם, ודייק זה מדהיה די לכתוב ושרף את הפרה והיה הכל בכלל, ומדפרטה בפרטיה את עורה ואת בשרה וגו', ש"מ צריכה כולה ממש להשרף.
, מכאן אמרו, הבשר כל שהוא יחזיר ואם לא החזיר פסול, עצם כל שהוא יחזיר, ואם לא החזיר לא פסל למדלא חשיב בפסוק זה בין יתר הפרטים גם עצמות, ש"מ שאין שריפתם לעכובא, ועיין מש"כ השייך לפסוק זה לעיל אות כ"ו.
[ספרי].
ואת דמה. גמר מלהזות מקנח ידו בגופה של פרה, שנאמר ושרף את הפרה לעיניו את עורה ואת בשרה ואת דמה לאר"ל לפיכך מקנח בגופה של פרה מפני שגם הדם צריך לשרוף ואם מקנח בדבר אחר ישאר הדם הדבוק קיים ולא ישרף. ומבואר בגמ' שדוקא כשגמר להזות עושה כן, אבל בין הזאה להזאה מקנח אצבעו בכף מזרק, וטעם הדבר, יען כי אם יקנח אז אצבעו בגוף הפרה ידבקו בו נימין מעור הפרה, וגנאי להזות כשהן דבוקין בו, וכך כתבו המפרשים בפ"ג מ"ט דפרה, ולא נתבאר לי דעת הרמב"ם בפ"ג ה"ב מפרה שכתב שעל כל הזאה מקנח אצבעו בגופה של פרה, וזה כנגד סתמא דמתני' דנקט גמר מלהזות ונגד מסקנת הגמ' כאן ובמנחות י' ב', וצע"ג.
ודע דבספרי זוטא איתא ואת בשרה יכול פרט לדמה ת"ל ואת דמה, ומבואר מזה דדם אינו בכלל בשר, והתוס' בפסחים כ"ב א' ד"ה והרי חקרו בזה. .
(זבחים צ"ג ב׳)
ודע דבספרי זוטא איתא ואת בשרה יכול פרט לדמה ת"ל ואת דמה, ומבואר מזה דדם אינו בכלל בשר, והתוס' בפסחים כ"ב א' ד"ה והרי חקרו בזה. .
(זבחים צ"ג ב׳)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad