קריאה במקור

תורה תמימה על התורה · בראשית · פרק 49 · פסקה 8

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ידך בעורף אויביך. א"ר יוחנן, מאי דכתיב (אסתר ו׳:י״ג) ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו, אם מזרע היהודים מרדכי וגו' לא תוכל לו, אמרו לו, אם משאר שבטים קאתי יכלית ליה, ואם משבט יהודה ובנימין ואפרים ומנשה לא יכלית ליה יהודה – דכתיב ידך בעורף אויביך, אינך – דכתיב (תהילים פ׳:ג׳) לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך חנראה דטעם הדיוק הוא מלשון המאמר אם מזרע היהודים מרדכי, כי האם לא ידעו עד כה שמרדכי הוא יהודי מזרע היהודים, וגם מהו הלשון היהודים בה' הידיעה, לכן צ"ל דכונתם מזרע היהודים הידועים ומצוינים בנצחונותיהם, וכדמפרש. –
וע' בפירש"י בתהלים בפסוק שהובא כאן, לפני אפרים ובנימין ומנשה, פירש וז"ל, כשיהיו צריכים לתשועתך אע"פ שאינם כדאי עוררה גבורתך להם, עכ"ל, ומשמע מדבריו דכש"כ לשאר שבטים יעיר הקב"ה גבורתו, ולכאורה פלא הוא שהענין סותר לאגדה שלפנינו שמבואר דאך ורק אלה השבטים מובטחים בעזרו של הקב"ה, מפני גדולתם ומעלתם.
וצ"ל דהכונה כאן דשאר השבטים אין יכולים תמיד לבטוח בישועת ה', כי כנודע עברו ישראל על התורה בימי אחשורוש, וכשאינם כדאי לא יהי' ה' לעזר להם, וא"כ אתה יכלית לי', משא"כ אלה הארבעה שבטים בטוחים בכל אופן בישועת ה' ואפילו בזמן שאינם כדאי, ודו"ק.
.
(מגילה ט"ז א')
2
ידך בעורף אויביך. כתיב (שמואל ב א׳:י״ח) ויאמר ללמד לבני יהודה קשת הלא היא כתובה על ספר הישר, מאי ספר הישר, א"ר יוחנן, זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים, שנאמר (פ' בלק) תמות נפשי מות ישרים טויתבאר אי"ה לפנינו שם שכוון בלעם בזה על האבות, ור"ל הא דבני יהודה היו מושכי קשת כתוב על ספר בראשית שיכלכל תולדות האבות. . והיכי רמיזא יבס' בראשית דבני יהודה הם מושכי קשת. , יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך, ואיזו היא מלחמה שצריכה יד כנגד עורף – הוי אומר זה קשת יאכי המושך בקשת נותן ידו כנגד עיניו, דהיינו מול העורף. .
(ע"ז כ"ה א')
3
ידך בעורף אויביך. בראשונה גזרו שמד ביהודה, שכן מסורה להם מאבותיהם שיהודה הרג את עשו, שנאמר ידך בעורף אויביך יבואמנם לא מסורת שוא היא, שכן נמצא גם בספרותנו, כי בספרי פ' ברכה דרשו הפסוק דכתיב ביהודה ידיו רב לו – בשעה שהרג את עשו. ובשוחר טוב סי' י"ח על הפ' ואויבי תתה לי עורף דרשו דפסוק זה ביהודה איירי שהרג את עשו מערפו. ואמנם בגמרא סוטה י"ג א' מבואר דחושים בן דן הרגו בעת שבאו לקבור את יעקב במערת המכפלה ובא עשו ועכב ונטל חושים בן דן קולפא ומחיי' ארישי' ונתרין עיני', ותוס' גיטין נ"ה ב' כתבו שמא לא מת מאותה הכאה עד שהרגו יהודה.
אבל באמת א"צ לזה, כי בהכרח צ"ל שמדרשות חלוקות הן בענין זה, יען כי לא רק בשנוי האנשים ההורגים חלוקים המדרשים אך גם בשנוי הזמן, כי בסוטה שם מבואר שנהרג בעת קבורת יעקב, ובשוח"ט שם מבואר שיהודה הרגו בעת קבורת יצחק, ובאמת אם נימא שהפסוק שלפנינו ידך בעורף אויביך מרמז להריגת עשו, יותר נכון לומר שנהרג בעת קבורת יצחק ולא בעת קבורת יעקב, שהרי פסוק זה יעקב אמרו [אף כי י"ל שבנבואה אמרו], והגמרא בסוטה שם בודאי ס"ל שהפ' הזה אינו מרמז לענין זה.
.
(ירושלמי כתובות פ"א ה"ה)
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Torah Temimah, Vilna, 1904
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad