כל חלב יצהר. וכתיב וכל חלב תירוש ודגן, אמרה תורה תן חלב לזה וחלב לזה, מלמד שאין תורמין ממין על שאינו מינו לזר"ל מדכתב חלב חלב תרי זימני חד ביצהר וחד בתירוש שמעינן דיתן חלב לזה ולזה שיפריש מן המובחר מכל אחד בפני עצמו, והיינו מיצהר על יצהר ומתירוש על תירוש.
, אשכחן תירוש ויצהר, תירוש ודגן, דגן ודגן מניין, אמר אביי, ראשיתם כתיב לחר"ל בתירוש ודגן ובדגן ודגן לא כתיב בתרווייהו רק חד חלב, ומנלן דלא יתרום מדגן על תירוש ומתירש על דגן ומדגן על דגן, דהיינו מחטים על שעורים ומשעורים על חטים ת"ל ראשיתם, כלומר סמוך לדגן הוי ראשיתם, לומר תן ראשית לכל דגן ודגן, וראשיתם היינו תרומה. –
ועיין בתמורה ה' א', אמר אביי, כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני, ופריך בגמרא, והרי ממין על שאינו מינו דאמר רחמנא כל חלב יצהר וכו' [כדרשה שלפנינו] ותנן ואם תרם אין תרומתו תרומה, אלמא דלא מהני, ומשני אמר לך אביי, שאני התם דאמר קרא ראשיתם – תן ראשית לזה וראשית לזה. והנה אע"פ דבדרשה שלפנינו מבואר דדריש ראשיתם למעוטי דגן ודגן והכא דרשינן על תירוש ויצהר, אך ממילא דרשינן גם על תירוש ויצהר משום דעכ"פ מלה זו כתובה בהמשך כל הפסוק וקאי אכולהו, ומיושב בזה קושית התוס' איך מרבה כאן אביי מן ראשיתם למעוטי תירוש ויצהר ובבכורות שם מרבה לחלק בין מיני דגן, ולפי מש"כ הכל כלול ברבוי זה, ודו"ק. .
(בכורות נ"ג ב׳, נ"ד ב׳)
ועיין בתמורה ה' א', אמר אביי, כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני, ופריך בגמרא, והרי ממין על שאינו מינו דאמר רחמנא כל חלב יצהר וכו' [כדרשה שלפנינו] ותנן ואם תרם אין תרומתו תרומה, אלמא דלא מהני, ומשני אמר לך אביי, שאני התם דאמר קרא ראשיתם – תן ראשית לזה וראשית לזה. והנה אע"פ דבדרשה שלפנינו מבואר דדריש ראשיתם למעוטי דגן ודגן והכא דרשינן על תירוש ויצהר, אך ממילא דרשינן גם על תירוש ויצהר משום דעכ"פ מלה זו כתובה בהמשך כל הפסוק וקאי אכולהו, ומיושב בזה קושית התוס' איך מרבה כאן אביי מן ראשיתם למעוטי תירוש ויצהר ובבכורות שם מרבה לחלק בין מיני דגן, ולפי מש"כ הכל כלול ברבוי זה, ודו"ק. .
(בכורות נ"ג ב׳, נ"ד ב׳)