ופקדת אלעזר וגו׳. המוציא בשבת בין בימינו בין בשמאלו בתוך חיקו או על כתיפו חייב, שכן משא בני קהת יר"ל אף שאין ממנהג העולם לישא בשמאלו ובחיקו או על כתיפו, מ"מ כיון דמצינו שכן משא בני קהת כדמפרש, לכן חייב חטאת.
, דכתיב ופקודת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטורת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה, שמן המאור בימינו, וקטורת הסמים בשמאלו ומנחת התמיד של יום תלויה בזרועו, ושמן המשחה היכן היה נתון, כמין צלוחית קטנה היתה לו באפונדתו יאבאזור שחוגרין בו המתנים, והיינו בתוך חיקו. ועיין ברש"י ורע"ב כאן שהבינו דהלשון שכן משא בני קהת בא לראיה רק על ההוצאה בכתף, כי הביאו הפסוק דפ' נשא (ז' ט') דכתיב בני קהת בכתף ישאו וס"ל דשמאל וחיק הוא אורח ארעא, וכ"כ מפורש הרמב"ם פי"ב ה"ב משבת, אבל לפי המבואר כאן בירושלמי נראה שהראיה היא על כל אופני ההוצאה שחשיב בזה, משום דאם היתה הראיה רק על כתף הו"ל להביא רק הפסוק בכתף ישאו, ולא ביאור כל הענין בפרט כמבואר. והנה רש"י במשנה כאן (צ"ב א') מביא ירושלמי זה בל"א, וכפי הנראה כונתו ג"כ דלפי"ז שכן משא בני קהת קאי על כל האופנים.
.
(ירושלמי שבת פ"י ה"ג)
(ירושלמי שבת פ"י ה"ג)