1ואם נפש. ו' מוסיף על ענין ראשון וילמד תחתון מעליון [אשם תלוי מן אשם מעילות] לאשם בכסף שקלים קדר"ל שיהיה שוה שני סלעים כמו אשם מעילות דכתיב ביה (לעיל פ' ט"ו) בערכך כסף שקלים, דהפי' שם שיהיה שוה שני סלעים, כפירש"י שם, והוא הדין לכל האשמות.
.
(כריתות כ"ב ב')
2מכל מצות. אמר ר"י אמר רב, היו לפניו שתי חתיכות, אחת של חלב ואחת של שומן ואכל אחת מהן ואינו יודע איזו, חייב, חתיכה אתת ספק היא של חלב ספק היא של שומן ואכלה פטור, מ"ט, דאמר קרא ועשתה אחת מכל מצות ה' – מצוות קרינן קהויש אם למקרא, ומשמע אחת מתוך שתים. ובגמרא איתא עוד שני טעמים על זה, האחד משום דשתי חתיכות אפשר לברר איסורן בחתיכה הנשארה, ע"י בקי בזה, וגם משום דשתי חתיכות איקבע איסורא אחתיכה אחת, ר"ל דחתיכה אחת מהן בודאי איסורא היא, משא"כ בחתיכה אחת אפשר דשל היתר היא. ויש להעיר נ"מ בכל אלה הטעמים, כגון אם היה למשל כזית ומחצה ואכל את החתיכה שיש בה כזית, אז רק לטעם דאפשר לברר האיסור חייב, או אם בא עובד כוכבים ואכל הראשונה ואח"כ אכל ישראל השניה, אז רק לטעם דאקבע איסורא חייב, ולטעם דיש אם למקרא פטור בשני אלה האופנים, משום דבשעת אכילה לא היה שתים או היה רק חצי זית שהוא כמאן דליתיה, ואי אפשר לקרוא מצוות. והרמב"ם ריש פ"ח משגגות תפס הטעם דבעינן איקבע אסורא, וי"ל בטעמו שבחר בטעם זה מפני שהוא נאמר בגמרא כאן לאחרונה וכדעתו בכ"מ לתפוס כלישנא בתרא, כנודע.
.
(שם י"ז ב')
3מכל מצות ה'. ספק מעילות פטור מאשם תלוי קור"ל ספק אם נהנה מהקדש או לא.
מאי טעמא, כתיב הכא מכל מצות ה' וכתיב בחטאת (ד' כ"ז) אחת ממצות ה', מה התם אין חייבין אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת אף כאן אין חייבין אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת, לאפוקי מעילה שאין חייבין על זדונה כרת ושגגתה חטאת קזולכן אין חייבין על ספיקו אשם תלוי. ובפיה"מ לרמב"ם ורע"ב הביאו בענין זה דרשה אחרת וז"ל, כל שחייבים על שגגתו חטאת חייבין על לא הודע שלו אשם תלוי, ונהנה מן ההקדש שאין חייבין על שגגתו חטאת אלא אשם ודאי אין חייבין על לא הודע שלו אשם תלוי, והנה כמו שבארנו הוי דיוק הגמרא מזה שאין חייבים על זדונו כרת, ותימא איפה מצאו הדרשה שכתבו, ולמה לא העתיקו הדרשה שבגמרא, וצע"ג.
.
(שם כ"ב ב')
4ולא ידע. היה לפניו חלב ונותר ואכל אחד מהן ואינו יודע איזו, פטור אף מאשם תלוי, שנאמר ואם נפש כי תחטא ולא ידע – פרט לזה שידע וחטא קחר"ל לא מבעי מחטאת דודאי פטור, משום דבחטאת כתיב (לעיל ד' כ"ג) אשר חטא בה ודרשינן עד שידע במה חטא כמבואר שם, אלא אפילו מאשם תלוי פטור, משום דכתיב ולא ידע, דבעינן שיסתפק אם חטא או לא חטא כלל, וזה יצוייר בשתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן דאפשר של שומן אכל, משא"כ חתיכה של חלב וחתיכה של נותר ואכל אחת מהן דאיזו מהן שאכל חטא בודאי, ואין זה נקרא ולא ידע שחטא.
.
(שם י"ט ב')
5ולא ידע ואשם. כשהיה ר' עקיבא מגיע לפסוק זה היה בוכה, אמר, ומה מי שנתכוין לאכול שומן ועלה בידו חלב אמרה תורה ולא ידע ונשא עונו, מי שנתכוין לאכול חלב ואכל חלב על אחת כמה וכמה קטר"ל ומה שצריך כפרה על מעשה בלא מחשבה מכש"כ שצריך כפרה גדולה על מעשה רעה שנעשתה במתכוין.
.
(קדושין פ"א ב')
6ולא ידע ואשם. תניא, איסי בן יהודה אומר, ולא ידע ואשם ונשא עונו, על זה ידוו כל הדווים קיפירש"י מי שיש לו לדוות ידוה על זה, שהרי אינו מתכוין לאיסור ובכ"ז יש כאן עון. וע"ע מענין אגדה זו בנזיר כ"ג א' ובתוס' שם וברש"י בפסוק זה.
.
(שם שם)
7ואשם. אין מביאין אשם תלוי על עשה ועל ל"ת שבמקדש קיאר"ל על ספק בטומאת מקדש וקדשיו, וכדמפרש. והעשה במקדש היא וישלחו מן המחנה, והל"ת – ולא יטמאו את מחניהם (פ' נשא).
מאי טעמא, נאמר כאן ואשם ונאמר בצבור ואשמו (ד' י"ג), מה צבור בחטאת קבועה אף אשם תלוי אינו בא אלא על ספק חטאת קבועה קיבר"ל כל דבר שחייבין על שגגתו חטאת קבועה מביאין על לא הודע שלו אשם תלוי, וטומאת מקדש וקדשיו הואיל ואין חייבין על שגגתו חטאת קבועה אלא עולה ויורד כמבואר בר"פ זו, אין חייבין על לא הודע שלו אשם תלוי.
.
(הוריות ח' ב')