זכור. וכי מה ענין זה לזה, אלא ללמדך שאין נגעים באים אלא על לשה"ר קיאבא לאפוקי שלא תפרש שתזכור את הדין שעשה הקב"ה למרים שצוה לסגרה שבעת ימים, וכן תתנהג בשאר מצורעים, משום דא"כ הול"ל זכור את אשר צוה ה' לעשות למרים, אלא הכונה זכור את אשר ענש הקב"ה למרים בצרעת מפני שדברה לשה"ר, כמש"כ ותדבר מרים ואהרן במשה וכו' כמבואר שם.
[ספרי].
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · דברים · פרק 24 · פסקה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
זכור וגו'. אי זכור יכול בלב, כשהוא אומר השמר בנגע הצרעת לשמור ולעשות, הרי שכחת הלב אמור, הא מה אני מקיים זכור – שתהא שונה בפיך קיבעיין מש"כ בענין זה בפ' עקב בפ' זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלהיך (ט' ז') וצרף לכאן.
.
(תו"כ פ' בחקתי, כ"ו א')
(תו"כ פ' בחקתי, כ"ו א')
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad