והנה כסתה הצרעת. הצרעת – לרבות שאר המראות עאשם הצרעת מיותר, דדי היה לכתוב וכסתה, כיון דקאי אצרעת שזכר מקודם, ולכן דריש שבא לרבות אם פרח בכל מיני מראות טהור, ובפסוק הקודם דריש ג"כ דיוק כזה לענין שהפריחה מועלת בכל מראות נגעים, יעו"ש.
.
(תו"כ)
(תו"כ)
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · ויקרא · פרק 13 · פסקה 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
את כל בשרו. להביא בין אצבעות ידים ורגלים עבעיין מש"כ בבאור דרשה זו בפסוק הקודם בדרשה מראשו ועד רגליו.
, דבר אחר את כל בשרו – עד שתפרח בכולו עגר"ל שצריך שתהיה הפריחה בכל מקום שראוי לטמא בנגעים, והיינו בעור ובשר, לאפוקי בית הסתרים ומקום שאינו עור ובשר כמש"כ לעיל בפ' ג'. וטעם הדבר דבעינן שתפרח בכל מקום, משום דענין הטהרה הוי רק אז כשכולו הפך לבן, משום דבאופן כזה מורה שהמחלה יצאה כולה לחוץ הגוף והגוף בפנימיותו בריא, ולכן ממילא בעינן שתפרח בכולו, אחרי שזה מורה על בריאות כל הגוף.
.
(שם)
(שם)
כולו הפך לבן. א"ר יצחק, אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות, אמר רבא, מאי קרא, כולו הפך לבן טהור הוא עדר"ל אם לא יהיה הדור כולו זכאי יבא כשיהיה כולו חייב, והמשיל את המינות למראה לובן בנגעים מפני כי כמבואר בראש הפרשה הוי מראה הלובן עזה במראות הטומאה, כמ"ש בהרת עזה כשלג, והמינות היא היותר עזה בעבירות. והרבה יש לפרש בענין אגדה זו אלא שאין כאן המקום לזה.
.
(סנהדרין צ"ז א')
(סנהדרין צ"ז א')
טהור הוא. הוא טהור ואין הפורח מן הטהור טהור אלא טמא עהכגון אם היו בו שני נגעים, אחד טהור ואחד טמא, ויצאה הפריחה מן הטהור אינו כלום. ולא ידעתי ל"ל בכלל דרשה זו, תיפק ליה דמפורש כתיב והנה כסתה הצרעת וקאי על הצרעת דאיירי בה לעיל. אך י"ל דהפסוק דבר בהוה שרגיל להיות נגע אחד, אבל אין ה"נ אם נמצא שנים ואחד מהן טהור, קמ"ל.
.
(תו"כ)
(תו"כ)
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad