עמים וגו'. אמר זבולן לפני הקב"ה, רבש"ע, לאחי נתת שדות וכרמים וארצות ולי נתת הרים וגבעות ימים ונהרות, אמר לו, כולם צריכין לך ע"י חלזון, שנאמר עמים הר יקראו סאעיין בסנהדרין צ"א א' כי מטבע החלזון שעולה מן הים להרים, ואמר בזה, שמכל השבטים יתקבצו להרים שלך לקנות שפוני טמוני חול דהיינו חלזון [כפי שיתבאר בדרשה הבאה], ודמיו יקרים מאוד מפני שעולה אחת לשבעים שנה כבגמרא הנ"ל.
, אמר לו, מי מודיעני סבנראה דרומז למ"ש בסנהדרין צ"א א' דבשעה שעולה החלזון לאחר שירדו גשמים עליו מתמלא כל ההר חלזונות, ולכן שואל, כיון שיש רבוי כזה מי מודיעני, כלומר מי מודיעני שיקחו בכסף או מן ההפקר.
, אמר לו, שם יזבחו זבחי צדק, סימן זה יהא לך, כל הנוטל בלא דמים אינו מועיל בפרקמטיא שלו כלום סגשתתקלקל הצבע. ונראה דרומז בלשון זבחי צדק הריגתו של חלזון ליקח דמו למצוה, ומכיון שיעלו בכסף וברשות המוכר נקראת מצותם זאת זבחי צדק.
. (מגילה ו' א')
ושפני טמוני חול. תנא רב יוסף, שפוני זה חלזון, טמוני זה טרית סדחלזון הוא דבר חשוב מפני שעולה רק אחת לשבעים שנה (סנהדרין צ"א א'), וספוני לשון חשיבות, ונראה דראו חז"ל לדרוש כן משום דהמלה שפוני בשי"ן יחידה היא בתנ"ך ואין לה חבר, ובמלים כאלה רגילים חז"ל לדרוש ולרמז כמש"כ כ"פ, וכן תרגם יונתן. וטרית הוא מן דג גדול ושמן, ופירש"י שנקרא טונינא, ויתכן לומר דדרשה זו רומזת למ"ש בברכות מ"ח א' עיר אחת היתה בא"י והיו מוציאין ממנה ששים רבוא ספלי טרית, ואולי היתה אותה העיר בחלק זבולון. ובנוסחאות אחרות הגירסא בברכות עיר אחת היתה בהר המלך וצ"ע.
, חול זה זכוכית לבנה סהזכוכית תחלת ברייתה מן החול כמ"ש בשבת ט"ו ב', וחול של זבולון חשוב וראוי לזכוכית לבנה. –
ודע דהא דייחס חוף ימים לזבולון, אעפ"י דגם לשאר שבטים נפל חלק בים וכמ"ש בב"ק פ"א ב' ימה של טבריה בחלקו של נפתלי היה [יובא בסמוך פ' כ"ג], וגם אלה השבטים שהיו גבולם למערב ירשו חוף הים הגדול המערבי – צ"ל משום דבזבולון כתיב ימים משמע שני ימים, וכמבואר במ"ר פ' נשא פ' י"ג סי' י"ז דלזבולון היו שני ימים, יעו"ש.
. (שם שם)