1בכור שורו, ת"ר, הרואה שור בחלום ישכים ויאמר בכור שורו הדר לו קודם שיקדמנו פסוק אחר (פ' משפטים) כי יגח שור את איש נוכונת הענין בכלל שצריך אדם לפתור לו חלומו לטובה, יען כי כל החלומות הולכין אחר הפתרון כמבואר בירושלמי מעש"ש פ"ד ה"ו ובבבלי ברכות נ"ה ב' הלשון אחר הפה, והכונה – אחר הפתרון, ועיין מש"כ ר"פ מקץ בפסוק ויהי כאשר פתר לנו כן הי', ולכן טוב שיפתור לו האדם את חלומו בלשון טוב, וכה מבואר בפ' הרואה כמה וכמה ענינים שרואה אדם בחלום ויש בהם נטיות בלשון לרעה ולטובה יתפוס בלשון הנוטה לטובה וכך יעלה לו מפני שהחלומות הולכין אחר הפתרון, ובזה הדרשה מבוארת.
.
(ברכות נ"ו ב')
2וקרני ראם קרניו. כל השופרות כשרים חוץ משל פרה, מאי טעמא, כל השופרות קרויין שופר וקרואין קרן נזבפ' יתרו כתיב במשוך בקרן היובל, וכן כתיב ויהי קול השופר הולך וחזק.
ושל פרה – קרן אקרי שופר לא אקרי, דכתיב בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו נחר"ל לא מצינו דנקרא שופר. ומה שנקטו שופר של פרה ולא של שור, הוא לרבותא דשל שור בודאי פסול שהוא תמונת עגל וכדכתיב (תהילים ק״ו:כ׳) וימירו את כבודם בתבנית שור, ואין קטיגור נעשה סניגור, וקמ"ל דגם של פרה פסול משום דלא נקרא שופר, וע"ע בסוגיא.
.
(ר"ה כ"ו א')
3בהם עמים ינגח. מכאן דאין נגיחה אלא בקרן נטנ"מ בזה דגם כשהקרן מחובר אין הבהמה מועדת בתחלתה בפעם ראשונה, ולולא כן הו"א דהא דחילק רחמנא בין תם למועד הוא רק בקרן תלושה כגון שאחזה הקרן בין שיניה וכעין מ"ד במ"א כ"ב ויעש לו צדקיהו קרני ברזל ויאמר באלה תנגח את ארם, אבל בקרן מחוברת הו"א כיון דאורחא הוא הו"ל לבעלים לשמרה שמירה מעולה בתחלתה ולכן הוי מועדת בתחלתה, קמ"ל דסתם נגיחה בקרן וכיון דבאותה פרשה דכי יגח חלק רחמנא בין תם למועד, ממילא מבואר שגם במחוברת אינה מועדת בתחלתה, וע"ע מש"כ השייך לדרשה זו בפ' משפטים בפסוק כי יגח.
.
(ב"ק ב' ב')
4בהם עמים ינגח. תניא, א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי, מאי דכתיב (ישעיהו ל״ב:כ׳) אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור, אין זריעה אלא צדקה, שנא' זרעו לכם לצדקה, ואין מים אלא תורה, שנאמר (ישעיהו נ״ה:א׳) הוי כל צמא לכו למים, כל העוסק בתורה ובגמלות חסדים זוכה לנחלת שני שבטים, אויביו נופלים לפניו כיוסף דכתיב ביה בהם עמים ינגח, וזוכה לבינה כישכר דכתיב ביה (ד"ה א' י"ב) ומבני ישכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל סכלל המשך ומעלת הזכות ליוסף וישכר סמיך על לשון הפסוק שמביא דכתיב ביה השור והחמור אשר כנודע מתואר יוסף בשם שור כמש"כ (פ' ויחי) וברצונם עקרו שור, וישכר מתואר בשם חמור כמש"כ (שם) ישכר חמור גרם, מפני שהיה עמוס בתורה כחמור במשאו. ועוד יש דרשה על תואר חמור לישכר, ועיין לפנינו בפ' ויצא ובפ' ויחי בענין ישכר.
.
(שם י"ז א')