בזאת יבא אהרן. [מהו בזאת], במה שאמור בענין, ומאי היא, בענין דמלואים יר"ל בענין הפרשה שבעת ימים קודם יום הכפורים כמבואר לעיל ס"פ צו. וטעם הדיוק מן בזאת הוא משום דכיון דסיים בפר ואיל שהם שניהם זכרים הול"ל בזה או באלה, ולכן דריש דקאי על הפרשה.
. (יומא ד' א')
בפר בן בקר. אטו בקרניו מעייל לי', אלא בדמו, [מכאן לדם שנקרא פר לפיכך שחט הכהן את הפר ומת קודם שיכפר בדמו, הכהן האחר נכנס בדם זה ומכפר בו] יבוהרבותא בזה אע"פ דפר של יוהכ"פ צריך להיות משלו, אך מכיון שהביא הכהן את הפר זיכה הקב"ה בו את כל הכהנים, ומכיון דגם דם נקרא פר ממילא הוי כמו שיש לזה חלק בכל הפר, ונקרא שלו וא"צ להביא אחר.
. (יומא נ' א')