1דבר אל אהרן אחיך. אחיך – לרבות את הבנים גדמלת אחיך מיותר, וכן לא מצינו תואר זה בכ"מ בתורה, ולכן דריש שבמכון כתיב אחיך לרבותא דאע"פ שהוא אחיך ונתכהן בזכותך ואתה אינך מצוה בבל יבא ובכ"ז הוא מצוה, וא"כ כש"כ בניו שאינם אחיך בודאי הם מצווים בבל יבא.
.
(שם)
2ואל יבא בכל עת וגו'. בכל עת – זה יוהכ"פ, אל הקודש – לרבות שאר ימות השנה דכונת הדרשה אחרי דהפרשה איירי בענין יוהכ"פ בודאי פשטות הכונה שלא יבא בכל עת יוהכ"פ, היינו בכל שעה ושעה, אלא בשעות הקצובות לעבודה, אמנם אחרי שעבודות כה"ג ביוהכ"פ המה לפני ולפנים דהיינו מבית לפרכת שהוא הדביר וא"כ למה אמר עוד אל הקודש, שהוא שם כולל לכל ההיכל, לכן דריש שבא לרבות שאר ימות השנה שאז העבודות בקודש, דהיינו בהיכל, ולא מבית לפרוכת לפני ולפנים.
גם י"ל הפי' לרבות שאר ימות השנה ע"פ מש"כ הרד"ל בהגהות למ"ר פרשה זו (פ' כ"א אות י"ב) בשם הגר"א בבאור לשון וכונת המדרש שם דלאהרן עצמו הורשה לבא אל הקודש בכל שעה ושעה מימות השנה רק שיכנס בסדר המבואר בפרשה זו, יעו"ש. וזו ג"כ כונת התו"כ בלשון לרבות שאר ימות השנה, ודו"ק.
.
(שם)
3אל הקודש וגו'. אל הקודש בלא יבא, מבית לפרוכת ואל פני הכפרת – בלא ימות הע' מש"כ באות הקודם דלשון אל הקודש כולל כל שטח ההיכל, ומבית לפרוכת הוא לפני ולפנים, ואחרי שהי' יכול הכתוב לכלול הכל במלות אל הקודש שהוא שם כולל הכל ופסקינהו בשתי לשונות, לכן דריש דאל הקודש דהיינו להיכל הוא רק באזהרת לאו, ומבית לפרכת דקדושתו חמורה – במיתה.
.
(מנחות כ"ז ב')
4אשר על הארן. מה ת"ל לפי שנאמר כפורת, יכול יהא כסוי לארון ת"ל אשר על הארן, כפורת לארון ואין כסוי לארון וכונת הקושיא מה ת"ל, הוא, דהא ידוע הוא דהכפורת הוי על הארון, ובאמת בכ"מ כתיב כפורת סתם, ולכן דריש דכיון דשם כפורת יונח גם על כסוי הו"א דלבד הכפורת יהיה גם כסוי אחר, לכן כתב אשר על הארון להורות שהכפורת דבוק לארון מבלי הפסק כסוי באמצע.
.
(תו"כ)
5ולא ימות וגו'. תניא, ר' אליעזר אומר, ולא ימות – עונש, כי בענן אראה – אזהרה, יכול שניהם אמורים קודם מיתת בני אהרן, ת"ל אחרי מות שני בני אהרן, יכול יהיו שניהם אמורים לאחר מיתת בני אהרן, ת"ל כי בענן אראה, הא כיצד, אזהרה קודם מיתה ועונש לאחר מיתה זהלשון אחרי מות מבואר מפורש שענין זה נאמר אחרי מותם, והלשון כי בענין אראה, שהוא לשון עתיד, דמשמע שעדיין לא נראה, ואחרי שביום מיתתן נראה כבוד ה' כמבואר במקומו, א"כ מבואר הי המאמר כי בענן אראה נאמר קודם מיתתם, וכדי ליישב הענינים דריש, כי האזהרה נאמרה קודם מיתה והעונש לאחר מיתה, וכנראה דריש כי המאמר כי בענן אראה לא נאמר כאן ביחד עם כל המאמר, אלא הוא כעין מאמר המוסגר, והוא מאמר הנאמר מכבר קודם מיתת בני אהרן, וכאן חברו הכתוב לענין זה שיהיו לאחדים, ודו"ק.
.
(יומא נ"ג א')
6כי בענן אראה. מלמד שנותן בהקטורת מעלה עשן חר"ל מין עשב שגורם לעשן לעלות זקוף כמקל. ובאור ענין דרשה זו שבא להוציא מדעת הצדוקים שהיו אומרים שקטורת של יוהכ"פ מכינים אותה על האש בהיכל חוץ לפרוכת, וכשיעלה עשנה מכניס אותה לפנים, ודרשו כי בענן אראה, בענן הקטורת, והיינו שבעת בואו של הכה"ג לפנים כבר יהיו הקטורת מעלים עשן, וזה יתכן רק שיתנם מקודם בהיכל, ועל זה אמרו חכמים דזה ודאי אי אפשר, שהרי מפורש כתיב לקמן בפרשה ונתן את הקטורת על האש לפני ה', הרי מבואר שגם לתקן צריך בפנים, היינו בקה"ק, וכפי שיתבאר שם, אך לפי"ז קשה מה ת"ל כי בענן אראה, ר"ל מה פירושו של בענן אראה, לכן דרשו מלמד שצריך ליתן להקטורת דבר המעלם עשן, וכמש"כ. וע"ע השייך לענין זה לקמן פ' י"ג ומש"כ שם.
.
(שם שם)
7כי בענן אראה. אסר ר' זעירא, כיי בענן נראיתי אין כתיב כאן אלא כי בענן אראה, מלמד שאין הקב"ה מעניש אלא א"כ מזהיר טעיין משכ"ל בדרשה ולא ימות וגו'.
.
(ירושלמי יומא פ"א ה"ה)