1וכל מעשר הארץ. תניא, יכול בשתי מעשרות הכתוב מדבר, ת"ל לה' הוא, הוא אמור כאן והוא אמור להלן, דברים המחוסרים כאן אמרן הכתוב להלן [הוי אומר במעשר שני הכתוב מדבר] קעטהביאור הוא דמעשר ראשון לא נקרא לה' מפני שניתן ללוים, אבל מעשר שני המצוה לאכלו לפני ה' בירושלים, ולכן נקראת קודש לה', ומדייק כן מאריכות הלשון לה' הוא, קודש לה', ודריש שאע"פ שכל המעשרות קודש, אך מעשר שני יש בו קדושה יתירא מאכילה לפני ה'. ומ"ש דברים שמחוסרים כאן אמרם הכתוב להלן, כלומר פרטי דיני מעש"ש שחסר הכתוב כאן פירש להלן בפ' ראה, אכן מ"ש והוא אמור להלן לא נתבאר לי ענינו, יען שלא מצאתי מקום שנאמר במעשר שני הוא, ואולי ט"ס הוא וצ"ל קודש נאמר כאן וקודש נאמר להלן, וצ"ע.
.
(תו"כ)
2וכל מעשר הארץ. תניא, מניין שאין תורמין מפירות הארץ על פירות חו"ל ומפירות חו"ל על פירות הארץ, ת"ל וכל מעשר הארץ קפואע"פ דהאי במעשר כתיב ילפינן גם לתרומה שגם מעשר נקרא תרומה, כמבואר בפ' קרח.
.
(ספרי פ' קרח י"ח כ"ו)
3מזרע הארץ. לרבות זרע שום שחליים וגרגר, ולהוציא לוף העליון וזרע כרישין וזרע בצלים וזרע לפת וצנונות ושאר זרעוני גינה שאין נאכלין קפאכונת הרבוי ומעוט הזה משום דבמעשר כתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך (פ' ראה) דמשמע תבואה דוקא, וכתיב עוד שם היוצא השדה משמע כל המינים היוצאים השדה, הא כיצד, טול מביניהם כל שהוא אוכל ונשמר שזה הוא דומה לתבואת זרעך, פרט לזרעוני גינה שאין נאכלין ופרט לשאינו נשמר, זה הוא ביאור דרשה זו, וכל ענין חיוב מעשר בירקות נבאר אי"ה בפ' ראה.
.
(ירושלמי מעשרות פ"א ה"א)
4מפרי העץ. לרבות כל פירות האילן ולהוציא חרובי שיטה וצלמונה וחרובי גדירה קפבטעם הדבר מפני שפירות מקומות אלו אינם חשובים להתחייב במעשר.
.
(שם שם)
5מפרי העץ. כלל אמרו במעשר, כל שתחלתו אוכל וסופו אוכל אע"פ שהוא שומרו להוסיף אוכל חייב קטן וגדול, וכל שאין תחלתו אוכל אבל סופו אוכל אינו חייב עד שיעשה אוכל, דכתיב מזרע הארץ מפרי העץ, עד שיגדל ויעשה פרי קפגתחלתו אוכל וסופו אוכל הם ירקות שמיד כשהם גדלים ראויין לאכילה עד סופן, משא"כ מיני פירות בתחלתן אינם אוכל רק בסופם, וע"ע בפ"א ממעשרות בענין זה.
[מעשרות פ"א מ"א וברע"ב]
6לה' הוא. המקדש בחלקו במעשר שני, בין בשוגג בין במזיד לא קידש, דאמר קרא וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ לה' הוא קודש לה', לה' הוא ולא לקדש בו את האשה קפדר"ל דמעשר שני ממון גבוה הוא ואין לו רשות בהן לתשמישי הדיוט, וטעם הדיוק י"ל מכפל לשון לה' הוא, קודש לה', או דדריש הוא בהווייתו יהא. ובכלל הדרשה דאיירי במעש"ש סמיך אדרשה דריש פסוק זה, ועיין בדרשה בפסוק הסמוך דלא לכל מילי הוי מעש"ש ממון גבוה.
.
(קדושין נ"ג א')