אלהי אברהם וגו'. יכול כל הקודם בדבר חשוב מחבירו, ת"ל (פ׳ בחקתי) וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם, מגיד ששלשתן שקולים דיתכן דרומז למ"ש בתו"כ בפסוק זה (פ' בחקתי) למה נאמרו אבות אחורנית, אלא אם אין מעשה יעקב כדאי מעשה יצחק כדאי, ואם אין מעשה יצחק כדאי – מעשה אברהם כדאי, כדאי לכל אחד ואחד שיתלה לעולם בגינו, ע"כ. הרי דזכות כולם שוה, וע"ע לקמן ר"פ בא בפסוק והגעתם אל המשקוף (י"ב כ"ב) מש"כ שם. –
וע' במשנה כריתות כ"ח א' חשיב כמה דברים שברובם כתיב ענין אחד קודם לחבירו ופעם אחת כתיב אותו ענין מאוחר, ללמד ששניהם שקולין, כמו האב קודם לאם בכל מקום, יכול מפני שכבוד אב קודם ת"ל איש אמו ואביו תיראו מלמד ששניהם שקולים, ועוד הרבה ענינים כאלו. ומה שהשמיטו שם דרשה זו ממכילתא י"ל דס"ל להגמרא דכאן אין חידוש במה שקדם אברהם ליצחק ויצחק ליעקב, אחרי דסדר תולדתם כך, וא"כ א"א למטעי ביחס הקדימה, ולבד זה י"ל דחשיב רק דברים הנוגעים לדינא, יעו"ש, ודו"ק. [מכילתא פ' בא סי' ג׳].
וע' במשנה כריתות כ"ח א' חשיב כמה דברים שברובם כתיב ענין אחד קודם לחבירו ופעם אחת כתיב אותו ענין מאוחר, ללמד ששניהם שקולין, כמו האב קודם לאם בכל מקום, יכול מפני שכבוד אב קודם ת"ל איש אמו ואביו תיראו מלמד ששניהם שקולים, ועוד הרבה ענינים כאלו. ומה שהשמיטו שם דרשה זו ממכילתא י"ל דס"ל להגמרא דכאן אין חידוש במה שקדם אברהם ליצחק ויצחק ליעקב, אחרי דסדר תולדתם כך, וא"כ א"א למטעי ביחס הקדימה, ולבד זה י"ל דחשיב רק דברים הנוגעים לדינא, יעו"ש, ודו"ק. [מכילתא פ' בא סי' ג׳].