ארץ זבת חלב. מלמד שהחלב מותר משום אבר מן החי, דאי לאו הכי לא הוי משתבח קרא במידי דלא חזי זומה דלא יליף מכאן גם לענין דבש דבורים, שג"כ י"ל דאסור משום אבר מן החי, הוא פשוט משום דהדבש שמשתבחה בהן א"י הוא דבש תמרים וכמש"כ ארץ זית שמן ודבש. . (בכורות ו׳ ב׳)
זבת חלב ודבש. א"ר חסדא, מאי דכתיב (ירמיהו ג׳:י״ט) ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי, למה ארץ ישראל נמשלה לצבי, לומר לך, מה צבי זה קל מכל החיות חר"ל קל ברגליו מכל החיות [רש"י ר"ה י"ג א']. אף ארץ ישראל קלה מכל הארצות לבשל פירותיה. יכול מה צבי זה קל ואין בשרו שמן אף א"י קלה לבשל ואין פירותיה שמנים טר"ל יכול כמו שבשר צבי כחוש מחמת שהוא קל לרוץ ורץ הרבה, כך תבואת הארץ כחושה מפני שקלה הארץ לבשל התבואה. , ת"ל זבת חלב ודבש, שמנים מחלב ומתוקים בדבש ילכאורה אין הכרח דמהלשון זבת חלב ודבש מתבאר שמנות התבואה, והלא אפשר לפרש דהוא ענין בפני עצמו שהיא תזוב המינים חלב ודבש. אבל אין זה שייכות לאיכות התבואה, וי"ל משום דתלי הכתוב דבר שאינו בטבע, שאין טבע הארץ להוציא חלב ודבש ממש, ולכן דרשוהו שזה תאר לתבואת הארץ. . (כתובות קי"ב א׳)