אהיה אשר אהיה. [מאי אהיה אשר אהיה], אמר ליה הקב"ה למשה, לך אמור להם לישראל, אני הייתי עמכם בשעבוד זה ואני אהיה עמכם בשעבוד מלכיות, אמר לפניו, רבש"ע, דיה לצרה בשעתה יאשידע מהשעבוד בשעת שעבודם. , אמר ליה, לך אמור להם, אהיה שלחני אליכם יבובמ"ר כאן איתא שאמר לו הקב"ה לך אני מודיע, ר"ל שאמר לו דמה שאמר לו אהיה אשר אהיה לא אמר זה אלא לו לבדו, אבל לישראל לא יגיד רק פעם אחת, וכך מורה המשך לשון הכתוב, ועיין בחא"ג. ועוד איתא הגירסא במ"ר, אני אהיה עמכם בשעבוד זה, ולא אני הייתי, ונראה גירסא שלפנינו בגמ' עיקר, יען דכאן מיירי בסוף השעבוד דשקיל וטרי ע"ד הגאולה. . (ברכות ט׳ ב')