אל תקרב הלום. אמר עולא, בקש משה מלכות ולא נתנו לו, שנאמר אל תקרב הלום, ואין הלום אלא מלכות, שנאמר (ש"ב ז׳) מי אנכי וגו' ומי ביתי כי הביאתני עד הלום בפסוק זה דוד אמרו, וכוון על גדולת המלוכה, ומה שלא נתנה למשה בקשתו הוא רק בזה שלא נתנה המלוכה לזרעו אבל לו לעצמו נתנה, כמש"כ (פ' ברכה) ויהי בישרון מלך, ודרשינן דקאי על משה. . (זבחים ק"ב א')
של נעליך. מכאן אמרו, אסור לרקוק בהר הבית, ק"ו ממנעל, ומה מנעל שאין בו דרך בזיון אמרה תורה של נעליך מעל רגליך, רקיקה שהיא דרך בזיון לא כל שכן גופשוט דמכאן גופא ילפינן איסור הליכה במנעלים במקדש. ומסיק בגמרא דרק בבית המקדש אסור, אבל בבית הכנסת מותר, ועיין באו"ח סי' קנ"א. ומרמב"ם פ"ה ה"ה מתפלה מבואר דהכל תלוי לפי מנהג המדינה, שאם דרך אנשי המקום אלו לעמוד לפני גדולים אלא בבתי רגלים אסור באותו המקום להתפלל יחף, ולפי"ז בארצות ששם המנהג ללכת יחף מותר גם להתפלל יחף. ומבואר בדברי הימים שמכבר הימים היה הנהוג בכל העולם וגם במלכים ושרים לכבדם בשליפת מנעל עד שבא אפפיור אחד ואמר דטוב יותר להראות כבוד והכנעה בגלוי הראש מאשר בהתגלות הרגל, ונתקבלו דבריו בכל ארצות אירופא זולת בארצות המזרח, ולכן אצלנו בארצות המערב והצפון אסור להתפלל יחף. ומה שבמקדש המצוה לעבוד יחף דוקא, הוא משום שבמקדש אסור להיות דבר חוצץ בינו לבין הקרקע, כנודע. . (ברכות ס"ב ב׳)