ובמלאת ימי טהרה. תניא, יום מלאת תביא תוך מלאת לא תביא מבאם חזרה והפילה ביום מלאת לזכר דהיינו ביום ארבעים ואחד לזכר ויום פ"א לנקבה כגון שנתעברה אחר ימי טומאה או שנשתהה ולד אחר חבירו כמש"כ לעיל אות מ"א, תביא שתי קרבנות, אבל על אותו שילדה בתוך מלאת לא תביא וכפי שיתבאר בפ' הסמוך בדרשה זאת תורת היולדת התורה ריבתה על כמה ולדות שיש לה בתוך ימי לידה שמביאה קרבן אחד ואוכלת בקדשים ואין השאר עליה חובה.
, יכול לא תביא על לידה שלפני מלאת אבל תביא על לידה שאחר מלאת ותפטר משתיהן מגשאם ילדה בתוך שמונים ולאחר שעברו שמונים חזרה וילדה נקבה בתוך שמונים של שניה, יכול תביא קרבן על הראשונה ועל השלישית לפי שהוא אחר מלאת של ראשונה.
, ת"ל ובמלאת ימי טהרה, ביום מלאת תביא, תוך מלאת לא תביא מדדלשון ובמלאת משמע כל זמן שילדה ביום מלאת בשעה שראויה להביא בה קרבן תתחייב בקרבן על שתיהן, אבל תוך מלאת לא תביא, וזו הואיל והיא בתוך מלאת של שניה לא תביא.
. (נזיר ס"ד ב')
כבש בן שנתו. ת"ר, שנה האמורה בקדשים מעל"ע, דכתיב תביא כבש בן שנתו, שנתו שלו ולא שנה של מנין עולם מהר"ל מיום שנולד ולא מראש השנה. וטעם הדיוק פשוט מדלא כתיב כבש בן שנה כדכתיב בעלמא כבשים בני שנה.
. (ערכין י"ח ב')
ובן יונה או תור. ר' שמעון אומר, בכל מקום תורים קודמין לבני יונה, יכול מפני שהם מובחרים מהם, ת"ל ובן יונה או תור לחטאת, מלמד ששניהם שקולין מור"ל ברוב מקומות בתורה כתיב ברישא תורין והדר בני יונה, ולמען שלא נחשב שהם מובחרין הקדים פעם אחת בני יונה לתורין ללמד ששניהם שקולין ומאיזו שירצה יביא.
. (כריתות כ"ח א')