לדרתיכם. מלמד שנוהג הדבר לדורות סדנראה דאין הכונה שגם לדורות ישבו סנהדרין בלשכת הגזית ובמספר ע"א איש וידונו דיני נפשות כמו בזמן המקדש, שהרי מצינו כמה דרשות היפך זה, כמו בסנהדרין נ"ב ב' על הפ' דפ' שופטים ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם, בזמן שיש כהן יש משפט ובזמן שאין כהן אין משפט, וכ"כ הראשונים בשם מכילתא פ' משפטים על הפ' מעם מזבחי תקחנו למות [ובמכילתא שלפנינו חסר] אם יש לך מזבח אתה ממית ואם לאו אי אתה ממית, ובברכות נ"ח א' אמרו אנן מיומא דגלינן מארעין לית לן רשות למקטל, ובסנהדרין מ"א א' מבואר שעוד ארבעים שנה קודם חורבן הבית לא דנו דיני נפשות, וכ"כ הרמב"ם בפ"ד הי"א מסנהדרין שאין דנין דיני נפשות אלא בפני הבית, אלא ר"ל שעכ"פ יהיו שופטים בישראל לדורות לדון החייב והפטור וכל דיני ממונות וקנסות ומלקות וכדומה.
. (שם)
בכל מושבתיכם. למדנו לסנהדרין שנוהגת גם בארץ ובחוץ לארץ סהר"ל סנהדרין הסמוכים בארץ יש להם רשות לדון דיני קנסות ודיני נפשות בין בארץ בין בחו"ל, כל זמן שיש ב"ד הגדול בלשכת הגזית שנאמר (פ' שופטים) לבלתי שמוע אל הכהן או אל השופט, בזמן שיש כהן מקריב על גבי מזבח יש שופט שדן דיני נפשות ובזמן שאין כהן אין שופט. ומפרש בגמרא א"כ למה נאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך דמשמע רק בארץ ישראל, אלא בשעריך אתה מושיב בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, ובחו"ל אתה מושיב בכל פלך ופלך ולא בכל עיר ועיר, ר"ל אין אתה מחויב להושיב בכל עיר, אבל אם רוצים מותר להושיב, וע"ע לפנינו ריש פ' שופטים ובפירש"י בפסוק זה. –
ועיין בסה"מ להרמב"ם עשין קע"ו הביא ברייתא על פסוק זה בזה"ל, בכל מושבתיכם בחו"ל, יכול אף ערי מקלט יהיו נוהגות בחו"ל, ת"ל אלה, הדיינים נוהגים בין בארץ בין בחו"ל וערי מקלט אין נוהגות אלא בארץ, ולפנינו בספרי ליתא דרשה זו, ועיין בילקוט, ובארנו דרשה זו לעיל בפ' י"ד בדרשה ערי מקלט תהיינה, יעו"ש.
. (מכות ז׳ א׳)