וכפר אדמתו עמו. אמר רב ענן כל הקבור בא"י כאלו קבור תחת המזבח, כתיב (פ' יתרו) מזבח אדמה תעשה לי וכתיב וכפר אדמתו עמו פזכלומר כל אדמת א"י מכפרת לו כמו אדמת המזבח, דהמזבח ידוע הוא שמכפר כמ"ש כתובות י' ב' מזבח מכפר, ועיין בחא"ג.
. (כתובות קי"א א')
וכפר אדמתו עמו. רבי בר קריא ורבי אליעזר ראו ארונות שבאו מחו"ל לארץ להקבר, אמר ליה רבי לר"א, מה הועילו אלו קורא אני עליהם (ירמיהו ב׳:ז׳) ונחלתי שמתם לתועבה בחייכם ותבאו ותטמאו את ארצי במיתתכם, אמר ליה, כיון שמגיעין לא"י הן נוטלין גוש עפר ומניחין על ארונן, דכתיב וכפר אדמתו עמו פחנראה דר"ל כיון שמגיעים לגבול א"י נותנים עליהם עפר א"י ובזה הם מתכפרים, ומכיון שבאים לתוך הארץ שוב באים בטהרה.
. (ירושלמי כלאים פ"ט ה"ה)
וכפר אדמתו עמו. תניא, היה ר' מאיר אומר, כל היושב בא"י א"י מכפרת עליו שנאמר (ישעיה מ"ג) העם היושב בה נשוא עון, ועדיין אין אנו יודעין אם פורקין עונותיהם עליה או נושאים עונותיהם עליה פטר"ל אין אנו יודעים באור המלה נשוא עון אם הוא מלשון משא והיינו שמשא עונות עליו או מלשון הטבה ומחילה כמו נושא עון ועובר על פשע (פ' תשא).
, כשהוא אומר וכפר אדמתו עמו, הוי אומר פורקים עונותיהם עליה צדטעינת עונות הוא העדר כפרה, ומכיון דכתיב וכפר ע"כ שהעונות עוברות ואינן, והוי ממילא באור המלה נשוא עון לשון הטבה ומחילה.
[ספרי].