1כי לא דבר רק וגו'. א"ר מנא, כי לא דבר רק הוא, ואם רק הוא – מכם הוא, ולמה מפני שאין אתם יגעין בתורה, ללמדך שכל דבר שנותנין ב"ד נפשם עליו לסוף מתקיים בידם צאפשוט דדריש יתור המלה מכם שאינה מובנה לכאורה, דלפי פשטות הרעיון הול"ל רק כי לא דבר רק הוא, ולכן דריש לכונה אחרת, שאם תמצאו הדבר אינו מבואר תדעו כי רק מכם הוא רק, כלומר, מפני שאין אתם יגעים לעמוד על עיקרו של דבר, אבל לוא יגעתם מצאתם, וכמ"ש יגעתי ולא מצאתי אל תאמין, ומבואר מזה דכל דבר שהב"ד נותנין נפשם לעמוד על אמתת הדבר אותו הדבר מתקיים אצלם, כלומר שמכוונים לאמתת הדבר, ובירושלמי מסיים שיתקיים בידם כנתינתו מסיני, והיא מליצה לכונת האמת לאמתו. ומ"ש הלשון נותנים נפשם הוא משום דסתם ב"ד רוצים לעמוד על עיקר ושורש הדבר ומוסרים נפשם ביגיעתם ועמלם, וכמ"ש אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, וע"ע מש"כ בענין קרוב לזה בר"פ פקודי בפסוק כאשר צוה ה' את משה.
.
(ירושלמי פאה פ"א ה"א)
2כי לא דבר רק וגו'. אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב, כבוד אב ואם וגמלות חסדים והבאת שלום בין אדם לחבירו ות"ת כנגד כולם, ר' מנא שמע להון מן הדין קרא, כי לא דבר רק הוא מכם – זה ת"ת צבכמבואר בדרשה דלעיל דלשון זה קאי על התורה וכהוראת פשטות לשון המשך הכתוב.
, כי הוא חייכם – זה כבוד אב ואם צגדכתיב ביה למען יאריכון ימיך.
, ובדבר הזה תאריכו ימים – זו גמלות חסדים צדדכתיב (משלי כ״א:כ״א) רודף צדקה וחסד ימצא חיים.
, על האדמה – זו הבאת שלום בין אדם לחבירו צהיתכן דרומז למ"ש (יומא ט' ב') לא חרבה ירושלים אלא מפני שנאת חנם, וכן מורה לשון הפסוק (הושע י׳:ב׳) חלק לבם עתה יאשמו, ופי' רד"ק מלשון שממה וחורבן, מבואר דפירוד הלבבות והעדר השלום מביא הריסה וחורבן לעולם.
.
(שם שם)
3כי לא דבר רק וגו'. ללמדך שאין לך דבר ריקם בתורה אלא כל דבר שאם תדרשנו יש בו מתן שכר בעוה"ז והקרן קיימת לו לעוה"ב צונראה דמכוין למ"ש בחולין ס' ב' הרבה מקראות בתורה שראויין לשרוף [כלומר שנראים לכאורה שאינם דרושים כלל] והן הן גופי תורה, ועיין לפנינו ס"פ דברים (ב' כ"ג), וכן אמרו בסנהדרין צ"ט ב' דאפילו הפסוק וילך ראובן בימי קציר חטים, וכן ותמנע היתה פלגש ג"כ ענינים דרושים הם [מבואר לפנינו במקומם], ואמנם פשוט הדבר דלהבין ענינם צריך לידע מה לדרוש עליהם וכמ"ש שם בגמרא דיש בהם דרש הכרחי, ועל זה אמר כאן שאין דבר ריקם בתורה, אלא כל דבר צריך לדרוש ולמצוא טעמו, ולא עוד אלא אם דרשוהו ומצאו טעמו יש בו מתן שכר בעוה"ז וקרן קיימת לעוה"ב.
[ספרי].
4כי הוא חייכם. אימתי הוא חייכם – בזמן שאתם יגעים בה צזנסמך על הדרשה הראשונ' בפסוק זה כי לא דבר ריק הוא ואם רק הוא – מכם הוא, מפני שאין אתם יגעין בתורה, ועל זה אמר כאן כי הוא חייכם, כלומר, ידיעת התורה, ואחרי שכמבואר לא תבא הידיעה הנכונה בלא יגיעה, ממילא מבואר שאימתי הוא חייכם בשעה שאתם יגעים בו שאז תכוונו לאמתו.
.
(ירושלמי פאה פ"א ה"א)
5ובדבר הזה וגו'. תניא, היה מהלך במבואות המטונפות והיה קורא ק"ש ופסק, עליו הכתוב אומר ובדבר הזה תאריכו ימים צחמקודם לזה אמר שאם לא הפסיק עליו הכתוב אומר כי דבר ה' בזה, וכאן הזהיר על עשית דברי התורה, ואמר כי לא דבר רק הוא מכם ובדבר הזה תאריכו ימים, ודריש שהמשך הכתוב לכבד את התורה, וממילא אם הפסיק במקום מכוער הרי מכבד את התורה, ועבור זה יזכה לאריכות ימים.
.
(ברכות כ"ד ב')