1כי תוליד וגו'. א"ר יהושע בן לוי, לא חרבה א"י עד שעבדו בה ז' בתי דינין עבודת כוכבים מזר"ל שבע משפחות של מלכים ממלכי ישראל, והם ירבעם בן נבט ובעשא בן אחיה ואחאב בן עמרי ויהוא בן נמשי ופקח בן רמליהו ומנחם בן גדי והושע בן אלה, והנך דמלכי יהודה לא חשיב שהיו בימיהם של אלו והוי כב"ד אחד, המלך ובנו ובן בנו וכל מלכים שקמו מזרעו אחריו קרי חד ב"ד, שלום בן קיש וזכריה לא חשיב לפי שלא מלכו שנה שלמה וכן זמרי, אבל עמרי אביו של אחאב על שם בית דינו של אחאב נקרא, ומפני שאחאב הרשיע לעשות יותר נקרא הקלקול על שמו.
, שנאמר (ירמיהו ט״ו:ט׳) אומללה יולדת השבעה וגו' מחבימי הושע בן אלה גלו עשרת השבטים, ומההיא שעתא קרי ליה חורבן דהיינו אומללה ויולדת השבעה שילדה שבע משפחות לעבודת כוכבים.
, א"ר אמי, מאי קרא, כי תוליד בנים ובני בנים מטובמ"ר פ' זו נתבאר ענין זה בזה"ל, א"ר לוי, לא גלו ישראל עד שנעשו בתי אבות רשעים דכתיב כי תוליד בנים וגו', בנים תרי, בני בנים תרי, ונושנתם והשחתם ועשיתם – הרי שבעה, וכנראה גם כונת הגמרא לדרשה זו אלא שבא הענין בקצור.
.
(גיטין פ"ח א')
2ונושנתם. תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר, חניכת אבות בגיטין ג' דורות כשר, מכאן ואילך פסול, אמר רב הונא, מאי קרא, כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם נעיין ברא"ש ובתוי"ט. והנה לא נתבאר יפה ענין זה, ונראה הכונה שאם היה לאבי אביו חניכה ידועה וכתב בגט שמו לבד ועם זה נתייחס אחר כנוי אבי אביו כשר, אבל אם למעלה מן אבי אביו היה כנוי ונתייחס אחריו פסול, כדמפרש הטעם משום דלמעלה מדור שלישי נתישן הדבר ולא יזכרו עוד מי הוא, ומביא ראיה מפסוק זה דלמעלה מדור השלישי נתיישן הדבר כמש"כ ונושנתם, ודעת חכמים דעד עשרה דורות, והרי"ף פסק כרשב"א, ועיין בפוסקים.
[שם שם]
3ונושנתם בארץ. דריש מרימר, מאי דכתיב (דניאל ט׳:י״ד) וישקוד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' אלהינו, וכי משום דצדיק ה' אלהינו וישקוד על הרעה ויביאה, אלא צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שהקדים שתי שנים לונושנתם נאר"ל שמיהר להביא הרעה לסוף שמונה מאות וחמשים שנה דהיינו שתי שנים קודם ונושנתם, דהוי בגמטריא תתנ"ב, ואם שהו עד ונושנתם היה מתקיים בהם כי אבד תאבדון.
, אמר רב אחא בר יעקב, ש"מ, מהרה דמרי עלמא תמני מאה וחמשין ותרתי הוא נבכמנין ונושנתם כמש"כ באות הקודם, דהא כתיב כי אבד תאבדון מהר. ונראה הטעם מה שראה בכלל לדרוש המלה ונושנתם, משום דכלל הוא בתנ"ך דעל רבוי שנים וזמנים של אנשים יונח התואר זקנה ולא ישן, וא"כ הול"ל וזקנתם בארץ.
.
(גיטין פ"ח א')