1ועשית מנורת זהב. תניא, כלי שרת שעשאן של עץ רבי פוסל, מאי טעמא, דדריש כללי ופרטי, ועשית מנורת – כלל, זהב טהור – פרט, מקשה תיעשה המנורה – חזר וכלל, כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש של מתכת אף כל של מתכת לחואף לא של זהב, ובא לאפוקי רק כל שאינו של מתכת כגון של עץ או עצם או זכוכית, ועיין ברמב"ם וכ"מ כ"א הי"ח מבית הבחירה. .
(מנחות כ"ח ב׳)
2מקשה תיעשה. ת"ר, מנורה היתה באה מן העשת ומן הזהב, עשאה מן הגרוטאות פסולה, דכתיב מקשה והויה, עשאה משאר מיני מתכיות כשרה, דכתיב תיעשה – לרבות שאר מיני מתכיות לטדהול"ל רק ועשית מנורת זהב טהור מקשה. .
(שם שם א׳)
3גביעיה כפתוריה ופרחיה. תניא, באה זהב באה גביעים כפתורים ופרחים, אינה באה זהב אינה באה גביעים כפתורים ופרחים מכגון שהצבור עניים ועושין אותה מבדיל אז אינה באה גביעים כפתורים ופרחים. ואולי הטעם בזה כיון דדברים אלו באים רק להדור ולנוי ולשאר מיני מתכיות אינם מייפים. והנה רש"י פירש אינה באה – אינה צריכה לבא גביעים וכו', אבל הרמב"ם בפ"ג ה"ד מבית הבחירה כתב אין עושין בה גביעים וכו', והנ"מ בין הלשונות מבואר, דלרש"י אם רוצים עושים ולרמב"ם אסור לעשותו, וי"ל בטעמים דרש"י ס"ל דאע"פ שאינם מייפים אך גם אינם מגנים, ולכן תלוי זה ברצון, ורמב"ם ס"ל דגם מגנים הם ולכן אסור לעשותם במנורה של בדיל, ובזה ניחא מש"כ שם בהלכה ד' גבי באה זהב באה ככר אינה באה זהב אינה באה ככר [ויובא בסמוך] כתב וז"ל אין מקפידין לעשותה ככר ולא כתב אין עושין כמו שכתב כאן, והיינו טעמא משום דכאן יש חשש גנות, משא"כ התם, ודו"ק. .
(מנחות כ"ח א׳)
4גביעיה כפתוריה ופרחיה. תניא, גביעים כמה הוו – עשרין ותרתין, ארבעה דידה ותמני סרי דקנים, כפתורים כמה הוו – אחד עשר, הרי דידה וששה דקנים וכפתר וכפתר וכפתר מאדיש בכל קנה וקנה כפתור כדכתיב שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח הרי שמונה, וכפתר תחת שני הקנים וכן תחת שני הקנים השניים וכן תחת שני הקנים האחרונים הרי אחד עשר. , פרחים תשעה הוו, תרי דידה וששה דקנים וכתיב (ר"פ בהעלותך) עד ירכה עד פרחה מקשה היא מבששה דקנים, בכל קנה כפתר ופרח כדכתיב בקנה האחד כפתר ופרח וכתיב עד ירכה עד פרחה ריבה הכתוב פרח אחד. .
(שם שם ב׳)