ואיש. להוציא את הקטן מהעיין משכ"ל פסוק י'.
[תו"כ]
קריאה במקור
תורה תמימה על התורה · ויקרא · פרק 20 · פסקה 18
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אשה דוה. אין דוה אלא נדה, שנאמר (ס"פ מצורע) והדוה בנדתה מועיין מש"כ ס"פ מצורע בפסוק והדוה בנדתה בבאור שייכות לשון דוה לנדה, משום דקודם שרואה האשה דם נדה מרגשת חלי וכאב בגופה וכמבואר בנדה ט' א'.
.
(שם)
(שם)
אשה דוה וגו'. מלמד שאין האשה טמאה נדה עד שיצא מדוה דרך ערותה מזלאפוקי אם הוציאו הולד דרך דופנה ויוצא עמו דם, אז אף דהדם עצמו הוא אב הטומאה כדם הנדה ולידה וזיבה מפני שמקור מקומו טמא, אבל האשה טהורה עד שיצא ממנה דם דרך הרחם, ומדוה הוא תואר לדם נדה כמש"כ באות הקודם.
.
(נדה מ"א ב')
(נדה מ"א ב')
את מקורה הערה. אמר עולא, מניין להעראה מן התורה, שנאמר ואיש אשר ישכב וגו', את מקורה הערה, מכאן להעראה מן התורה מחר"ל שהעראה היא כביאה גמורה לכל דבר. ועיין משכ"ל ס"פ אחרי בפסוק מכל התועבות האלה (י"ח כ"ט), ושם מבואר דילפינן כן מנדה לשאר עריות, יעו"ש.
.
(יבמות נ"ד א')
(יבמות נ"ד א')
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Torah Temimah, Vilna, 1904
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001750892
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
במהדורה זו חסרים 6 מיקומי טקסט הזמינים במאגר. לא הושלמו קטעים ממהדורות אחרות.
SHA-256: ef2a187d3f6f8fbdd296dd78780af6dcee0a1337cd7fd6f3d39c05feebe95aad