או לאיל. לאיל למה לי, אמר רב ששת, לרבות אילו של אהרן טומ"ש לאיל למה לי, כתב בס' התוה"מ שהכונה למה כתיב לאיל בקמץ תחת הלמ"ד שמורה האיל הידוע, ועיין בפירש"י, ואמר שבא לרבות אילו של אהרן ביוהכ"פ דצריך נסכים, ולא נפקא ליה מן במועדיכם, דהו"א רק של צבור טעון נסכים ולא קרבן יחיד, ולא דמי לעולת יולדת שהיא ג"כ קרבן יחיד וצריך נסכים כמש"כ בפסוק הקודם, יען כי י"ל דהו"א דרק דבר שלא קבוע לו זמן צריך נסכים משא"כ דבר שקבוע לו זמן.
. (שם שם)
או לאיל. רבי יוחנן אומר, או לאיל, לרבות את הפלגס לנסכים ואע"פ שאינו עולה לו מזבחו טזכבש בן שנה בתוך שנתו קרוי כבש, ואיל משעברו י"ג חדשים שנכנס חודש שלם בתוך שנה שניה קרוי איל עד עולם, ובתוך חודש ראשון של שנה שניה נקרא פלגס, שהוראתו בלשון יוני נער היוצא מימי הילדות ולא בא עדיין לימי הבחרות, ונשתמשו במלה זאת לכאן מפני שיש לו הוראה כעין זו בעברית, פלג גס, כלומר, חצי שיעור גדלות, ור"ל לענין נסכים רביי' קרא, כמו דקיי"ל בעלמא או רבוייא הוא, אבל לענין לצאת בו חובת זבח איל או כבש אינו יוצא, משום דפלגס בריה בפני עצמו הוא.
. (חולין כ"ג א׳)